חודש אלול, אומר רבי נחמן, ראשי תיבותיו הינם "את לבבך ואת לבב זרעך" ועל דרך זו מבאר שכאשר אדם זוכה לעשות תשובה עמוקה ופנימית עד כדי שמתעורר לבבו בעומק פנימיותו לשוב לה', אזי קורה דבר נפלא – גם פתאום ליבם של הילדים שלו באותו זמן מתעורר אף הוא וגם הם מרגישים רצון גדול לחזור לה' ולצאת מכל המקומות הרחוקים שנפלו לשם.
זהו דבר פלא גדול. כיצד ייתכן שבעל בחירה יוכל להשפיע על בעל בחירה אחר? רבינו כבר אמר שקשה מאוד לעזור לבעל בחירה. וגם בחוש אנחנו יכולים לראות שבקושי רב אפשר לעורר את ליבו של אדם אחר עד כדי שממש בפועל ירצה לשנות את מעשיו ואת דרכיו.
כמה אנחנו מנסים להשפיע על הבחירות של הילדים שלנו. שיזכרו תמיד ובכל מצב שיש ה' בעולם ושהוא לבדו מנהיג את כל מעשיהם, שירצו לעשות את רצונו, שיתחזקו באמונה בהארת נשמתם ובטובו האינסופי של בורא עולם. מצליח לנו בקלות? לא נראה שכך פני הדברים..
חז"ל מעידים שגם התורה ככול שהיא קדושה ברה ועמוקה מיני ים – לא יכולה לגרום ליהודי לפעול שלא מתוך הבחירה העצמית שלו. באותה תורה בדיוק, 'צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בה'. ואף בורא עולם בכבודו ובעצמו לא מתערב בכוח הבחירה שנתן לנו עד כדי ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
וכאן, אומר רבינו – אפשר לנו לגעת בשורש הבחירה של ילדינו עד כדי שהם יתעוררו ויראו את עצמם בעיניי אמת וירצו ויבחרו וייכספו לה' בעומק ליבם. פלא של ממש..
כיצד פועלת התעוררות הלב לתשובה בעומק הנפש עד כדי שהיא יכולה לפעול אצל אדם אחר בעל בחירה נפרד מאיתנו, שינוי פנימי ועמוק?
יש בלב כל אחד מאיתנו נקודת חיבור ישיר ופשוט אל בורא עולם. נקודת הכרה בטובו הפשוט. ההכרה שכל מה שהוא מבקש מאיתנו, דורש מאיתנו ומצווה אותנו הוא לגמרי רק לטובתנו. כמו אבא שמצווה על בנו שלא לרוץ אל הכביש מבלי לעצור ולהתבונן ימינה ושמאלה. ההכרה שכל רצונו של בורא עולם הוא עבורנו ועבור טובתנו הנצחית הינה ההכרה בעצם הטוב, הטמון בקשר בינינו לבינו.
ההכרה הזו (כאשר היא מתקיימת בנו) הינה בעלת עוצמה כה גדולה עד כדי שבכוחה להאיר כל מקום חשוך בתוכנו. היא נקודת אהבה שורשית שבכוחה לרפא כל מזור וליישר כל עיוות. לאור הנקודה הזו אנחנו נאזרים בכוח רוחני אדיר שאיתו אנחנו מסוגלים לראות עין בעין ובלי פחד, את כל המקומות בהם איבדנו את החיבור הפשוט לבורא עולם ועל כן הפכנו להיות הישרדותיים שרק מתלוננים, מאשימים ומתחמקים מלהכיר באמת – ולשוב מהם חזרה. לעשות תשובה.
כאשר אנחנו מתמלאים באור נקודת האהבה השורשית הזו – אזי כל הקשורים לשורש נשמתנו אף הם שומעים את ההתעוררות של ליבנו ומתעוררים אף הם מתוך רצון ובחירה. כי מי יוכל לשמוע את קול קריאת האהבה השורשית המחייה ומאירה כל דבר, ולא יבוא אף הוא?
אז איך עושים תשובה כזו שתעורר בנו את הנקודה המאירה הזו שכוחה כה עצום שיכול להשפיע גם על ילדינו?
הנקודה הזו נמצאת בשלוש מקומות בחיים שלנו: מקום אחד הוא בחיבור עם הצדיקים שכבר מצאו בתוכם את נקודת האהבה הפשוטה השורשית והקדושה. כי כשם שהאב משפיע על בנו שמקבל ממנו, כך גם כל אחד מאיתנו מקבל מהצדיק שהוא הקרקע של כולנו. והצדיק, שמאירה בו אור הנקודה הקדושה, מאיר אותה בתוכנו. כגודל החיבור שלנו אל הנקודה שלו, גדלה השפעתה עלינו.
מקום שני הוא בקשר עם החברים שלנו לעבודת ה'. דיבור אמיתי עמוק ופנימי עם חברים לדרך, בו מתגלה מליבנו החיפוש של האהבה, האמון ואמונה בבורא עולם מאיר אף הוא את נקודת האהבה הקדושה. דיבור כזה שמספר (לפעמים גם באופן סמוי) את עוצמת הגעגוע והחיפוש שלנו לחיבור פשוט עם טובו של בורא עולם, מיד מעורר את הנקודה הזו והיא מאירה בתוכנו.
המקום השלישי הוא בדיבור ישיר, פשוט ואמיתי עם מי שמקיים אותנו ואוהב אותנו אהבה שאין בה אף לא שום טיפת ריחוק. דיבור עם בורא עולם. דיבור פשוט וקרוב שכזה עם אור אינסוף שהוא בלתי נראה וגם עצום ונורא – הופך את הפער בין הסופיות החלקית והזמנית שלנו ובין אינסופיותו של מי שאמר והיה העולם, לפער זניח לעומת האהבה והקרבה שממלאת את המרחק הבלתי מדיד שבינינו.
אז הבה ובכל יום נעצור, ננשום, ונתחבר לשלושת הנקודות הללו. נקשר עצמנו אל הצדיק, נחבר את ליבנו לחברים לדרך ונדבר דיבור פשוט, אמיתי ופנימי עם בורא עולם.
כמובן שאי אפשר להבטיח שאם ניקח את העצה הזו אזי מיד תואר הנקודה הקדושה בתוכנו כמו שמאיר האור שבסלון שלנו על ידי לחיצה על מתג התאורה. אבל בהחלט אפשר להבטיח שמשהו עמוק ואמיתי יקרה לנו אם נצעד על דרך זו. לאט לאט תחדור אל תוכנו ההכרה שמי שברא אותנו הינו לחלוטין ולגמרי לטובתנו. המרחק בין ידיעת הראש לתחושת הלב ילך ויתקצר ככול שנכיר שאין מה להסתיר ממנו את הכתמים שלא נעים לנו להודות עליהם. כי כבר נדע שכל כתם שנודה ונשוב בתשובה עליו, יואר באור האהבה הקדושה ויגע אף בלבבות של הקשורים אלינו.
