יסוד חשוב שגילו לנו הצדיקים זי"ע : הבעש"ט , רבי מיכל מזלוטשוב ורבי נחמן מברסלב ועוד צדיקים זי"ע , הוא שאין דנים בשמים שום יהודי אלא לפי מה שדן את עצמו : שכל מחשבה , דיבור ומעשה שיהודי עושה במשך חייו , אבינו שבשמים עושה שבמשך החיים שלו יראה כעין זה אצל יהודי אחר וכפי מה שהוא יפסוק על השני , כך יפסקו עליו , וכל פעם שרואה או חושב איזה זילזול על השני , ידע שבזה הוא פוסק על עצמו , ואם מתגבר ומשתדל לדון השני לכף זכות , ולהרגיש המעלות של חברו , אז כך דנים גם אותו , וזה נכלל במה שכתבו חז"ל : "ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו " , שנרמז בזה שדנים את האדם מדעתו שלו , איך שהוא חשב ודן את חבירו.
וכמו שכתבו חז"ל : "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" , שנכלל בזה שאם יש ניסיון לדון חבר , זה סימן שהגעת או שתגיע למקומו או כיו"ב ולכך מביאים מן השמים שיהי'ה ניסיון לדון את החבר כדי שנדון את עצמנו . וידוע מחז"ל שהדן את חבירו לכף זכות , דנים אותו מן השמים לכף זכות.
