חברה יקרה,
קופצת לך לפעמים ההרגשה שאת לא מצליחה להביא את עצמך באמת? שיש בך משהו טוב שאת יודעת שהוא קיים אבל את לא יודעת בדיוק מהו?
אז תדעי שיש לזה סיבה. ויש גם דרך להגיע למשהו הטוב הזה שקיים בך. גם אם זו דרך לא כ"כ פשוטה היא בהחלט בהירה ויכולה להביא אותך לתוצאות שאת מחפשת.
עד כמה שזה ישמע לך מוזר הנקודה המשמעותית ביותר כדי להיות אנחנו באמת היא דווקא זיהוי הנטישה העצמית באופן בהיר.
הזיהוי איך נטשנו את עצמנו נושא בתוכו מידע קריטי על ה'עצמי' שלנו וגם על הספק העצמי שגרם לנו לנטוש את עצמנו.
כמובן שברור לכולנו שבלי עצמנו אין לנו כלום. ולעומת זאת עם עצמנו יש לנו הכל – בהירות, תחושת עוגן פנימי, שמחה וחיות פנימית וגם ובעיקר חיבור להשם. בעצם חיבור להשם זה הכל. משם נובעת כל הברכה.
בגלל זה סיפור הנטישה העצמית הוא כל הסיפור בעצם.
אז איך מתחילים? מה עושים?
מתחילים בכך שתכירי את הטוב השורשי שבך. שתדעי באמת באמת שיש לך 'עצמי' טוב! למרות הכל, אחרי הכל ולפני הכל – יש לך עצמי שורשי טוב!
אבל פה מתחיל האתגר. כי בתחילת חייך ביקשת אישור על הידיעה הזו. שהעצמי הטוב שנמצא בתוכך באמת באמת קיים. שאת לא משלה את עצמך ולא מדמיינת שמה שאת חושבת שהוא הטוב שאת, אולי באמת לא קיים בך.
חיפוש האישור הזה לא פעם, לא נעים להגיד, לרוב נתקל בחוסר אישור חיצוני שמעורר הרבה ספק עצמי.
הספק העצמי שלך לא התחיל מהיום. ההתחלה שלו היא כבר מאז שהאמנו לשקרים של הנחש הקדמוני.
הנחש החדיר בך ספק עצמי!
ואז מה קורה?
כשאת רוצה אישור על מי שאת ולא מקבלת אותו מבחוץ – את הופכת להיות הישרדותית.
למשל חזקה מידי או חלשה מידי.
למשל קורבנית, מרצה, תוקפנית, מושכת תשומת לב בכוח ועוד מיני מטעמים… לא טעימים…
אז זה בעצם סיפור חיינו עד שנחזור להיות אנחנו באמת בלי ספק עצמי.
כדי לשוב לעצמינו ולטוב השורשי שלנו מבקשים מאיתנו מהשמיים 'לפרום' את כל הסיפור שתארנו למעלה.
והכי מדהים הוא שחיבור אל הטוב השורשי שלנו הוא בעצם חיבור להשם. מפני שזה השם שנטע בתוכנו את הטוב הזה שהוא החלק האלוקי שבנו. לכן חיבור אליו הוא גם חיבור להשם.
כל מה שהשם רוצה זה שנגלה בעולם הגשמי את הטוב שלו שנמצא בתוכינו.
לכן עיקר הגלות היא גלות הנפש ועיקר החירות היא חירות הנפש.
אמנם השיבה אל הטוב השורשי יכולה לקראת באופן חיצוני של שינון הידיעה שהוא קיים בנו. אבל עולה על זה היא השיבה אליו על ידי חיבור פנימי חוויתי שמורגש בעצמות שלנו.
שתי הדרכים האלו שונות אחת מהשניה כמו שמיים וארץ. בבחינת "וידעת היום. .. והשיבות אל לבבך.."
אבל מה לעשות שבדרך חזרה אלינו טמון אתגר גדול – צריך לעבור דרך הקליפה שהיא השקר שמכסה עליו. היא הטשטוש שמעלים אותו. כמו שצריך לקלף מתנה מעטיפתה.
חייבת להודות שההתמודדות עם הקליפה שהיא כל ההתנהגויות ההישרדותיות וה'מכוערות' שלנו – כואבת מאוד!
אבל! אם נחזיק מעמד ולא נאמין לכל ה'רע' ההישרדותי שהתיישב עלינו ונזהה איך נטשנו את עצמנו – נשוב אל עצמנו באמת.
כי אז בעצם נחלצנו מהספק! מהשקרים של הנחש.
למה? כי מצאנו את הטוב שבנו באופן יציב ולא מתנדנד. ובעצם כך עמדנו שוב מול הנחש והפעם לא 'אכלנו' את השקרים של הספק העצמי שהוא פמפם בנו.
זו בעצם פסיכודראמה אלוקית שקוראת כבר מעל 6000 שנה. פסיכודראמה שמובילה אותך יום יום רגע רגע באופן חווייתי לבחור בטוב. לבחור באמת ולא בשקר. לא להאמין לספק. לא להתרשם מהעדר אישורים חיצוניים.
זה מסע מורכב שעוברים אותו בביסים קטנים, קטנים, קטנטנים.. כי אי אפשר אחרת.
אבל תדעי דבר גדול – כל ביס קטן מקדם אותך על פני קילומטרים של אור וממלא אותך בביטחון עצמי, באהבה אמיתית להשם וחיבור אמיתי לסובבים אותך.
מסכימה איתי שזה מסע שווה?
אז בואי נצטייד באמונה, בתפילה ובדיבורים של אמת ונצא לדרך לגלות את האוצרות שבנו.
רוצה לחוות באופן חוויתי את הטוב שבך ואת הספק שמכרסם בו ? לחצי כאן וקבלי חיבור לדימיון מודרך שיקרב אותך אלייך
https://siach-halev.ravpage.co.il/harpaya/?ref=2-
באהבה – סיגל אהביאל