זהו. די.
אין לנו כוח יותר להמשיך את החודש הזה, חודש אלול . גמרנו כבר את כל הכוח במסעות המתישים של אחד עשרה החודשים הקודמים – ולא נשאר לנו יותר כוח למסע של אלול.
מסע ? מה 'אלול' זה מסע ? זה נשמע כמעט כמו חילול הקודש – להשוות את 'אלול' לטיול ?
והתשובה – אכן , אלול הוא מסע , מסע אל תוך עצמנו.
ולא. זה לא מסע מכביד. לא מסע מעייף. גם לא מסע מעציב.
זה דווקא המסע הכי מאושר ושמח שיכול להיות. יותר ממסע של טיול ?
אנחנו נחליט.
זה מסע של היטהרות . מסע של התרוממות הנפש.
ואיך נוסעים בו ? כמו במסע.
שלב ראשון : להגדיר מה אני רוצה מעצמי.
תשובה : אני רוצה להתקדם !
אני לא מחפש להשתנות לגמרי ולהיות צדיק הדור בתוך שבועיים עד לראש השנה , וגם לא לשבור את כל המידות בבת אחת , וגם לא להיהפך מיד לקדוש עליון . לא !
אני רוצה להתקדם . להיות אחרי האלול הזה – קצת יותר ממה שהייתי לפניו.
נכון , זה נשמע אולי עלוב , לא משמעותי –
אבל ה' לא דורש מאיתנו להשתנות בין לילה – הוא דורש מאיתנו שנתקדם .
שנראה לו שאנחנו לא תקועים במקום.
איך מתקדמים במסע ?
הגה"צ רבי ישראל סלנטר זי"ע , מייסד תנועת המוסר , הורה לנו את הדרך :
מה שלא צריך ממש לריב עם היצר הרע בשביל לעשות אותו או להתגבר עליו – עושים זאת בלי חשבון !
לא ניתן דוגמאות . אבל כל אחד ואחת יודע/ת מתי ההתמודדות קלה ומתי קשה.
אם היא קלה – אנחנו מוכרחים להתגבר. למה ? כי זה כל כך קל. ומה ? אנחנו לא מתגברים על דבר כל כך קל ?
גדולי המוסר קראו לאלול : 'הימים המאירים'. לנו נשאר רק להדליק את האור.
אז קדימה…יוצאים למסע !!!
אני מבטיח לכולנו שאם רק נרצה – נצליח !
מוגש באהבה רבה לכל באי ובאות האתר הקדוש הזה.
