בכל אחד מאיתנו ישנם חלקים מוסתרים, חשוכים ואפלים, שהם בבחינת "למטה מעשרה טפחים".
חלקים מוסתרים שבהם אנחנו פוחדים, נחותים, מקנאים, כועסים או שונאים.
הם קבורים עמוק עמוק בתוכנו ולא מתגלים. גם לא לעצמנו ובטח לא לאחרים.
וכל זה מרוב שהם "למטה מעשרה טפחים" היכן שמבחינתנו הקדושה והיופי לא מגיעים… ולעולם לא יגיעו…
אנחנו משוכנעים שאין לחשיכה הזו שבתוכנו שום סיכוי ותקווה לריפוי.
שם עמוק בפנים אנחנו מיואשים, מתחבאים, מכסים ומדחיקים.
חנוכה זה הזמן בו גם לחלקים הללו יש סיכוי לו רק נאמין .
בזמן הזה בו יורד ממרום עד למטה מעשרה טפחים,
אור עליון צח וטהור שבכוחו לחלחל דרך כל המסכים ולהאיר גם את אותם מקומות חשוכים.
בסגולתו הוא יכול לנפוח בהם תקוה – שגם להם קיימת אחרית טובה
ושיוכלו להסיר את המסכים השחורים ולגלות את האור ש"גנוז" בתוך תוך תוך תוכם בעצמם.
ואז יתגלה שמאחורי כל שנאה נחה אכזבה עמוקה שמבקשת רפואה.
מאחורי כל קנאה נחה תקוה ורצון לגלות את היופי הפנימי.
מאחורי כל כעס נח כאב גדול שמבקש לתנות את רגשותיו.
מאחורי כל נחיתות נחה אמונה עצמית שעדיין לא קיבלה מספיק אישור פנימי..
ליד הנרות שנושאים בתוכם את האור העליון זו השעה להתפלל על אותם מקומות חשוכים שהם "למטה מעשרה טפחים"..
להאמין שגם להם יש תקוה. וש"האור הגנוז" שטמון בהם עוד יתגלה לעולם ועוד ישפיע את אורו כי מהנרות נשאב את האמונה בו..
וזה יהיה נצחוננו הפרטי על היוונים.
נצחון האור על החושך הפנימי.
באהבה סיגל
