אפרופו ספירת העומר

סיגל אהביאל
כל עניין ספירת העומר אינו אלא עבודת הנפש. בירור נפשנו מכל סיג ורע שבתוכה עד כדי שיוכל להתגלות הטוב שאנחנו באמת.

למה צריך כל כך הרבה ימים? במה אנחנו אמורים לגעת בתוכנו בימים מסוגלים אלו?

בבית המקדש הקורבן האהוב ביותר בשמיים היה קורבן מנחה. העניים שלא השיגה ידם שור או עגל ואפילו לא תור או יונה הביאו כקורבן סולת למנחה. לכן נקרא שמה "קורבן עני".

העני שאין לו מעצמו כלום לא מתייאש ובכל זאת מביא את מה שיש לו – את נפשו.

ספירת העומר היא בחינת קורבן עני. אנחנו משולים כבהמות שלא יודעות לדבר מילים יפות ומפוצצות ופועים כמו עגל עגול עיניים, מנסים להגיש כקורבן מנחה את רצוננו להתקרב. להזדכך. להתחיל מחדש.

ואיך היו מכינים את הסולת למנחה בבית המקדש? שלוש עשרה נפות, נפה אחר נפה היתה עוברת הסולת כד שתוכל להתקבל לפני אבא שבשמיים.

אמנם אנחנו משולים כעניים העומדים בפתח שאין לנו אלא את נפשנו לפליטה משתדלים לעורר רחמי שמיים עלינו על מנת שנזדכך ונהיה ראויים לקבל תורה אל תוכנו.

אך יחד עם זאת לא כל נפש מתקבלת אל הקודש פנימה סתם כך. עבור נפש שטרחה לברר נפה אחר נפה את רצונה הטוב יפתחו שערים נוספים חדשים ובוהקים.

נפה אחר נפה שלוש עשרה נפות נעביר את דיבורי האמת שנביא איתנו מעומק נפשנו לפני שוכן מרומים שיקרב אותנו.

כי אפשר לומר "אבא תקרב אותי אליך" סתם ככה מהלב. בפשטות. זה גדול. מאוד גדול. אבל אפשר להעביר את הצעקה הפנימית הזו בנפה נוספת וגם לדעת להגיד איזה "אותי" מבקש להתקרב לאבא שבשמיים אדון העולם.

לאיזה "אותי" אנחנו מתכוונים? הרי כנגד ארבעה בנים דיברה התורה. איזה מהם הוא אני?

ואז נוכל להעביר את נפשנו בין חורי רשתה של נפה נוספת ולדעת לומר גם – מה גרם לאותו "אותי" להתרחק שעל כן היום הוא מבקש להתקרב?

ועוד להעז לעבור דרך נפה נוספת ואף לספר לאבא שבשמיים מה בנו שיתף פעולה עם השפעות החוץ ועל כן איבד את עצמו? ואיך החלק הזה שבנו יכול לגדול לצמוח וללמוד להישען רק פנימה ולמעלה ולא על שום דבר חיצוני לעולם ושוב לעולם לא ללכת לאיבוד מעצמו ומאבא.

 

ציור של אורית מרטין oritmartin.com
התמונה ע"י יהושע ויסמן 054-8441131
 

 

בספירת העומר יום עוקב יום. עומק עוקב עומק. נפה עוקבת נפה. דיבור אמת עוקב דיבור אמת. אמת אמיתית וקרובה יותר פנימה.

 

עד הנפה השלוש עשרה. שהיא כנגד שלוש עשרה מידות הרחמים.

 

ואז המקום שאליו הגענו דרך חוריה של הנפה השלוש עשרה, יהווה כלי לקבלת הארת תורה חדשה שתוכל להיכנס אל תוך עומק עצמנו.

 

בספירת העומר נשב יום יום לפגישה עם בוראנו. נתחיל בנפה הראשונה ונדבר את אשר על ליבנו. ואז נעמיק את מה שאמרנו לרובד פנימי נוסף. ונוסף. ונוסף.

 

מדיבור אמיתי ופשוט לדיבור אמיתי ועמוק. ומשם לדיבור אמיתי ומבורר. מדיבור לדיבור נביע את האמת היותר מדויקת שלנו.

 

עד הנפה השלוש עשרה שתפתח שערי שמיים לקרב את נפשנו, לגלות לנו פנים חדשות בתורת חיינו.

ונקיים "וספרתם לכם ממחרת השבת …והקרבתם מנחה חדשה לה' "

 

אמן כן יהי רצון!

שנזכה…

מוזמנים לשתף אחרים:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד מהספריה שלנו:
מאה אחוז של חצי אחוז
סיגל אהביאל
כשאנחנו רוצים שיקרה שינוי לטובה בחיים שלנו אז מה שהכי תוקע אותנו הוא שאנחנו רוצים שהשינוי יהיה…
היצר הרע הוא לטובתינו
סיגל אהביאל
פרשת כי תצא מפתיעה אותנו ברעיון מהפכני כפי שמסביר רבי נחמן. כי לכאורה הפסוק "כי תצא למלחמה…
האמת והשלום אהבו
סיגל אהביאל
שופטים ושוטרים תשים בשערי נפשך מבקשת התורה. ובמילים שלנו- דונו את עצמכם יום יום הכהוגן נהגתם, הרגשתם…