כמה סיבות טובות יש לנו להילחץ עכשיו.. ווי .. ווי… לבנות סוכה.. לקשט אותה.. למצוא ארבעה מינים.. לאגוד אותם.. לעשות קניות של אוכל.. של בגדים.. להכין אוכל לשבת, לחג, לשבת, לחג, לחול המועד… שיהיה טעים.. שיהיה בשפע.. שלכל אחד יהיה בדיוק את מה שהוא אוהב.. שיהיה נקי.. שיהיה שמח! שיהיה לנו כוח… מלחיץ…
האם באמת חייבים להילחץ??
אי אפשר אחרת??
בטח שאפשר!! אפשר אחרת לו רק נזכה להוריד עומס רגשי מיותר..
כמה כוח וזמן צריך כדי להרים סוכה כשיש שלום רגיעה יישוב הדעת ואחווה?
שעה? שעתיים? שלוש? ואז הלב מלא בשמחה ורגיעה… מלא נחת מהסוכה.
כמה כוח וזמן צריך כדי להעמיד סוכה כשיש מתח מחלוקת עצבים ומריבה?
יום? יומיים? ואז הלב עייף טרוד ולא מחובר לכלום… ומרגיש שהסוכה עדיין לא נבנתה..
חג סוכות הוא חג של שלום. אנחנו מבקשים מאבא שבשמיים פרוש עלינו סוכת שלומך… דפנות הסוכה המחבקות אותנו והסכך שמגן עלינו ספוגים בשלום. מביאים איתם שלום. מהותם שלום..
וכשיש שלום הכול נראה אחרת.. מרגיש אחרת.. הלב מתרחב.. הזמן מתרחב.. הכוח מתרחב.. כל העולם מתרחב ויש בו מקום לכל באיו…
כשיש שלום בתוכנו בין החלקים שבתוכנו.. שלום בינינו לבין הסובבים אותנו והיקרים לנו.. שלום בינינו לבין אבינו שבשמיים..
וכשנח בנו השלום נס מתוכנו הלחץ והעומס הרגשי המיותר.. הכבד.. המכביד. . המכווץ את הלב.. את הזמן.. את המקום.. לא משאיר מקום ..
בבית המקדש כשהיו עומדים היו עומדים צפופים זה לזה אך כאשר היו משתחווים היו נפתחים רווחים זה מזה.. .
כשאנו עומדים על שלנו בכוח ובעצמה או אז צפופים אנו זה לזה.. דוחפים זה את זה .. אין מקום בלב.. אין מקום בזמן..
וכשאנו משתחווים כנועים ומכילים בתוכנו את רצון השם.. מסכימים שדברים יקרו כמו שהם גם אם אינם בבחינת "מושלם" – או אז יש רווח בלב להכיל את כולם.. יש מקום בזמן.. יש מקום בעולם.. לכולם…
שנזכה לחג של שלום ושמחה ולשנה רווית שלום וברכה!
