בס"ד

 

אוי .. כמה שאנחנו אוהבים סיפורי השגחה. עד כמה מרגש אותנו לגלות מבעד לשטף אירועי החיים הסוערים את יד השם בכבודו ובעצמו לפתע מציצה מן ׳חלונות העולם׳ ומנהיגה את השתלשלות אירועי חיינו באופן המדוייק להפליא לצרכי גופנו ונפשנו ולשמירת רווחתנו.

 

כמה ספרים נכתבו הנושאים בקרבם סיפורי השגחה מסמרי שיער וסוחטי דמעות על עוצם טובו של השם ונוכחותו מבעד לכל המסכים המסתירים..

 

על כדור שנורה מאקדח ופגע במרחק מילימטר אחד מעורק ראשי.. על פצצה שנפלה ברחבה שלפני חמישה רגעים המתה מילדים משתובבים .. על פגישה ״מקרית״ ששינתה את חייהם של הנקרים בה..

 

וכן הלאה ״קריצות״ מן העולם העליון המגלות שאיננו לבד כאן עלי אדמות.

 

אך סיפור ההשגחה האולטימטיבי והנאדר בהודו בכל ההיסטוריה כולה המשדד כל מערכות הטבע אינו אלא סיפור השגחת השם על בניו והצלתם מיד עולו של מלך אכזר אשר כרעו תחת רשעות ליבו – הצלת בני ישראל מיד המלך פרעה בממלכת מצרים הקדמונית.

 

לא היה ולא נברא בהיסטוריה סיפור השגחה מופלא ממנו. לא חזו מאז עיני אדם במראות שידוד טבע כמו באותו אירוע השגחה מופלא זה הלא הוא – יציאת מצריים.

 

כי סיפור ההשגחה המספר על הגאולה הראשונה מקורו משורש אחר.. בעוד שכל סיפורי ההשגחה שאנו מתפעלים ומתרגשים מהם קורים בתוך גדרי הטבע דהיינו בתוך חוקיו וההיגיון הרווח סיפור יציאת מצרים נמשך מגילוי אור ההשגחה העתידי.

 

כדור שנורה מאקדח ופוגע במרחק מילימטר מעורק ראשי אמנם נס הוא אך עדיין לא שונו כאן סידרי טבע. וכן רכב המתגלגל באוויר ניתח על אספלט בגומעו מרחק של מטרים רבים והופך ל״טוטל לוסט״ בעוד שוכניו נחלצים מתוכו ללא שריטה גם הוא סיפור השגחה מדהים אך עדיין גבולותיו שוכנים בגדרי התנהגות הטבע.

 

סיפור יציאת מצריים מגלה אור אחר .. הקב״ה כפשוטו משדד את הנהגת הטבע ומנשל אותה ממלכותה לחלוטין ואז רוקם מציאות חדשה בה מים מתרוממים אל על כנציבים יציבים. תחתם מים קופאים באחת והופכים לרצפה בטוחה למעבר. מעיינות מי שתיה מתוקים מפכפכים בשלווה ועצי פרות בשלים ומתוקים למאכל נוצרים ברגע אחד.

 

ולא רק זאת אלא אף ברוחניות נקרעים מעיינות הדעת ברקיעים עליונים יחדיו עם היבקעות המים התחתונים ודעת אלוקים נשפעת אל שוכני מטה באשר הם על אף מדרגתם הרחוקה מלהכיל דעת נשגבה שכזו.

 

אומר רבי נתן בהלכות נטילת ידיים של שחרית שבזמן יציאת מצרים משך הקב״ה אור מן הגאולה האחרונה. דהיינו גילה את אור השגחתו כפי שתתגלה כאשר יוסרו כל המסכים אשר פורש הטבע אל מול עינינו.

 

אז יתגלה אור השגחה אשר יחשוף בגלוי כי אין עוד מלבדו! ויתגלה ללא כחל וסרק כי אף הטבע הקבוע בהתנהלותו מתנהג אך ורק על פי פקודתו ורצונו של מלך העולם. הסתרת הטבע ה״נורמלי״ וה״רגיל״ יקרסו ותחתם תואר הידיעה כי באמת אין טבע בעולם כלל וכי הכל קורה בדרך נס על פי רצונו של מי שאמר והיה העולם.

 

תמהים אנו שוכני הגלות ושואלים ״וכי במה תשנה הגאולה את ימי היומיום המוכרים לנו? מה עתיד להתגלות בעתיד שלא גלוי לנו עתה וכיצד ייראו חיינו?״ התשובה מבצבצת אלינו מבעד לסיפור ההשגחה המופלא של יציאת מצרים – דבר אחד בלבד ישתנה – גילויו של כוח ההשגחה!!

 

דהיינו שבעוד שהיום אנחנו עושים השתדלות להתפרנס להתחתן להשתנות וכן הלאה מאמצים שמטרתם להשפיע על מציאות חיינו ומאמינים כי המאמץ שהשקענו הוא זה אשר יניב והניב עבורנו את התוצאות הנחשקות.

 

לעתיד יתגלה לנפשנו בבירור כי המאמץ שאנו משקיעים אין בכוחו לחייב את שינוי המציאות אלא שאינו כי אם רק בבחינת תפילה והבעת חיסרון בעוד שהתוצאות הינן – בבחינת הסכמת המלך לקבל בקשתנו ונס גלוי!

 

ככתוב במסכת אבות ״יגעת ומצאת תאמין״ לכאורה הפירוש הוא ״יגעת?מצאת? זו הדרך!״ אך מדוע משתמש התנא במילה ״תאמין״? אלא שאומר הוא – שים לב והישמר לך שמא התוצאות של היגיעה לא יעקרו מלבך את יתד האמונה כי הכל מתנהג רק על פי השגחתו יתברך וללא קשר ישיר ליגיעה שהשקעת. אחוז בדעת הקדושה כי היגיעה הינה רק בבחינת החצנת בקשה ורצון טוב לפני בורא העולם. ועל כן משתמש התנא דווקא במילה ״מציאה״ שמשמעותה שקוראת בהיסח הדעת ואין עליה שליטה.

 

על כן מפליגים חז״ל בגדולתו של דוד המלך משיח השם אשר אף על פי שניצח בגבורה בכל המלחמות הרבות שנקרו בדרכו בכל מסכת חייו לא טעה לחשוב כי כוחו ועוצם ידו עשה לו את החייל הזה אלא שאדרבא בכוח קדושתו ידע כי חרבו אשר הניף בגבורה היא זו שפילסה עבורו את הדרך אל כסא כבודו של המלך שוכן מרומים לעורר רחמיו לעוזרו לנצח את המלחמה.

 

טהרת מחשבתו וקדושתו של דוד המלך תהיה אף נחלתנו אנו שוכני הגלות הכבושים תחת שלטון האור הזה של הגאולה והחירות מתעתועי אחיזת הטבע הוא האור המתגלה בפסח. על כן אנו עוסקים עתה במרץ רב למגר את החמץ מליבנו ומבתינו באשר הוא המייצג של כוח ההשתדלות המסתירה את ההשגחה והמצמיח בנו מחשבות של ריחוק מהשם והתנפחות הגאווה האומרת כי ׳בכוחי ואוני עשיתי לעצמי את החייל הזה׳. וצועדים בבטחה לקראת המצה באשר ככול שתורחק אחיזת החמץ מליבנו כך יתפנה בתוכנו מקום למצה המייצגת את אור הידיעה והאמונה שיש רק מנהיג אחד ויחיד לעולם והוא מנהלו באופן ניסי ומופלא השוזר חיים שונים ומשונים זה מזה לידי ניגון אחד של השגחה מדוייקת ותכלית נצחית.

 

יהי רצון שנזכה להיות כלים טהורים ומופרשים מאחיזת ״משהו״ חמץ בתוכנו ונזכה לטהרת הלב והמחשבה להכיל את אור ידיעת השגחתו של המלך.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *