בימים אלו של תשובה ושיבה אל הטוב הפנימי צפים רגשות קשים ממחסני הלא מודע במטרה לזכוך וטיהור הרע שחדר אלינו.
הינה סיפור של אמא צעירה שהצורך בנקמה באמה מנהל את חייה ואת ביתה. וגם סיפור ההחלצות שלה מהצורך לנקום בזכות ההכרה בתוצאות ההרסניות של הנקמה.
והמסקנה – אפשר לצאת ולהרפא מכל רגש שלילי שהעכיר את נפשנו…
היא מספרת תוך כדי עצימת עיניים והכרה באמת הפנימית הכי סמויה שלה:
"בגלל שאמא הזניחה אותי והבית תמיד היה לא מסודר והיא לא התלהבה ממני ולא שמחה בי,
אז גם אני מזניחה את הילדים שלי כדי שהם יהיו מופרעים וכל זה כדי שאמא תבין שהכל בגללה.. ותשתנה…."
והיא ממשיכה לספר על עצמה תוך כדי דו שיח פנימי עם אמא:
"אמא, אני רוצה להחזיר לך על זה שהזנחת אותי.
אני אזניח ולא אתייחס לילדים שלי כמו שאת הזנחת אותי. ואז אחרי שהם יהיו מופרעים וסובלים אני אגן עליהם בתירוץ שהם ילדים מסכנים וכאובים למרות שבעצם אני עצמי זו שמזניחה ומכאיבה להם וכל זה כדי לנקום בך כדי שתראי אותם מוזנחים ותתייסרי"…
והכל התחיל מזה שהאמא (שלה) חיפשה משענת רגשית אצל ביתה. והבת (היא עצמה) אמנם שיתפה פעולה והרגישה חשובה ואהובה וספגה תחושת חשיבות ומרכזיות בחיי אימה אבל בעומק נפשה הרגישה מוזנחת ונטושה.
היא מספרת: "אמא טשטשה את הגבול ובכך הזניחה אותי. וכך אני עושה גם עם ילדיי, מטשטשת גבול ומזניחה.
אני ממשיכה את חוסר הסדר שהיה ביני לבינה והופכת את הבת שלי ל'חברה' במקום בת. וכך גם ממשיכה את הנקמה שלי באמא בזה שאני מזניחה את הילדים שלי ומטשטשת את הגבול איתם".
ועכשיו כשהפכה מודעת לרעל הנקמה שחדר אליה:
"אבל עכשיו אני רוצה לחזור להיות אני באמת. להיות כמו מים רגועים מרפאים ומזינים במקום מים משפריצים ורועשים. אני משחררת את הנקמה שלי באמא, ואת הכעס שלי עליה. משחררת את חוסר הגבול וההזנחה שלה כלפי. אני רוצה להיות אמא בשביל הילדים שלי. בלי לקחת מהם את האחריות על חייהם".
החזרה אל הטוב שבה החזיר לה את האמון בעצמה כאם שיודעת להציב גבול במטרה לחזק את הילדים להפנים את הכוח הפנימי שלהם. הבית שלה הרבה יותר מסודר גם באופן גשמי וגם באופן רגשי.
ההרשמה למסלול הלימודים בעיצומה. רוצה לצאת לחירות מרגשות שליליים שהורסים לך את החיים וגם לעזור לאחרות?
מוזמנת ליצור קשר..
שתהיה לנו שנה של ניקיון הלב. שלא נפחד להכיר בנטישה שלנו את עצמנו ונאזור אומץ לשוב להיות אנחנו באמת!
