ראש השנה יום כיפור וסוכות הם מעגל אחד המסתכם במהלך נפש עמוק של הכנעה הבדלה והמתקה.
ראש השנה כולו הכנעה למלך העולם הכתרתו והרכנת ראש תחת דברו. כצל עובר וענן חולף עומדים אנו לפניו בהכרזה ברורה – הכול ממך!
כל מה שאנחנו, כל מה שקורה לנו בתוכנו וסביבנו, הכול נכתב בקולמוס ידך ומניע אותנו כרצונך. כטיפה המובלת בים סוער כך אנחנו בידך.
מסכימים אנו להיות כחומר ביד היוצר מבלי להתווכח עם מהות היצירה – שהיא אנחנו. מסכימים להיות מה שאנחנו כי כך קבע המלך העליון. ומבקשים על חיינו בדיוק כמו שאנחנו. כי כך הוא רצונך. שעם כל מה שאנחנו – נשוב אליך.
לאחר שלב ההכנעה הגמורה מגיע יום כיפור שהוא כולו הבדלה.
כאשר זיהינו מי אנחנו, הסכמנו להכיר בכוחות המניעים אותנו ובמהות עצמות עומק נפשנו – עתה הגיע הזמן לעשות סדר.
להפריד בין הנקי לעכור.
להפריד את האמת שבנו מהשקר שדבק בנו.
קורעים את מסכי ה"אין מה לעשות" וחותרים בעוז לעבר ה"בשבילי נברא העולם ובכוחי לטהרו".
לבושי לבן ומופרדים מתאוות עולם מבקשים לחטא ליבנו בבורית.
לקרצף כל כתם עם כוח רצון עז לשוב בתשובה שלמה.
לשוב למה שאנחנו באמת – חלק אלוק ממעל.
לאחר רחצה עמוקה זו מגיע שלב ההמתקה.
בכלי שמוכן להיות מה שהוא באמת ברגע זה ומוכן לטהר עצמו לקראת הרגע הבא – אפשר לצקת אור מעולם הטהרה.
האור יושב בכלי. היהודי יושב בסוכה.
החיבוק של בורא עולם מלטף נשמתנו לנוכח דפנות הסוכה.
שלום בתוכנו.
סכך שכינת עוזו מעלינו.
אחדות חלקי ארבעת מיני בחינות נפשנו כאחדים בידנו מטולטלים לארבעת כנפי תבל לטהר ולזכך את העולם כולו.
איזו שמחה. איזו רגיעת הנפש.
כל מה שנותר הוא לפצוח בריקוד קל רגלים מחובקים עם התורה הקדושה שבקרבה נשמתנו מתאחדת עם מלך העולם ועם כל בריותיו אשר ברא – בשמחת תורה.
שנזכה שיקויים בנו המסע כולו… וניכנע… וניטהר.. ונשמח.. ונרקוד לפני בורא עולם…
