משהו נפלא שקראתי בספר "נתיבות שלום" – אומר הרמב"ן בספרו "אמונה וביטחון" שכל עניינה של מידת הביטחון היא הידיעה שהקב"ה אוהב אותנו בדיוק כמו שאנחנו ולמרות כל מה שאנחנו כמו שאב רחום אוהב את בנו הסורר ביותר. הכיצד? גם כאשר הבן הולך בדרך לא טובה ומגיע לו עונש האב מרחם עליו ובעומק ליבו מצפה לפתח שיאפשר לו לרחם על בנו. לעולם הוא לא יכרות את הגזע שמחבר בינו ובין בנו וזה לא משנה כלל אם בנו ראוי לנאמנות ולאהבה הזו אם לוא. כך היא מהות הקשר שבין הקב"ה ובין בניו ישראל שעליהם נאמר " בנים אתם למקום" …
יש ל"נתיבות שלום" ולרמב"ן בשורות טובות עבורנו — הקב"ה אוהב אותנו באופן שאנו בכלל לא יכולים לדמיין במוחנו האנושי. ולא רק זאת אלא שכל היום הוא אינו עושה כלום מלבד לחשוב מחשבות כיצד להיטיב עימנו… ולקרב אותנו אל כל הטוב אשר הוא צופן עבורנו.
ולכן גדולה היא מידת הביטחון – כי היא זו שמעוררת ומדשנת את אותה אהבת חינם שחש כלפינו הבורא יתברך שמו…. כי כאשר יהודי מאמין באמונה שלמה שהקב"ה אוהב אותו ויעשה לו ניסים ויעזור לו באופן לא אופן למרות שהוא חטא ולמרות שפעל כנגד רצון הבורא – רק בגלל שהוא בן למקום… דווקא על ידי זה הוא מעורר את רחמיו של הבורא ופועל שתתהפך מידת הדין לרחמים אפילו אם לפי מידת הדין הוא אינו ראוי לכך…
לכן בראש השנה אנו אומרים "אם כבנים אם כעבדים" והכוונה שאם אנו לא חשים את עצמנו כבנים זה לכשעצמו נקרא לחטוא למידת הביטחון ואז לדאבוננו אנו מתרחקים במו תפיסת מוחנו מרחמי השם ושמים עצמנו כעבדים המתחננים לרחמים. אך אם אנו חשים עצמנו כבנים זה לכשעצמו מעורר רחמים בשמיים ומהפך הדין לרחמים ואין אנו זקוקים יותר לפעול לעורר רחמים כי עצם הכרתנו שאנחנו בנים למקום היא לכשעצמה כבר פעלה ישועה גדולה.
בחנוכה מתגלה הקשר המיוחד שלנו עם הבורא – כי רק בחנוכה מלך מלכי המלכים יורד משמי גבהי מרומיו עד למעמקי מדורי הקליפות בהם אנו שרויים (השם ירחמנו..) ומאיר לנו שם כאב רחום האוסף את בנו מתוך מאורות אפלות רוויות בעשן סמיך אל תוך ארמונות טוהר מוארים…. שם בחנוכה מונחת מידת הביטחון במלוא הדר תפארתה לכל מי שרק ירצה לקטוף אותה אל תוך חייו….
בימי חנוכה הקדושים נפתחת עבורנו הזדמנות נפלאה להפנים את מידת הביטחון אל תוך נפשנו כי מספיק לנו ליישר מבט אחד עמוק ומתבונן על אותם שלהבות דקיקות הנלחמות ברוח הנושבת ב "רשות הרבים" אשר שם מדור הקליפות ואנו כבר מתעוררים להיזכר בכך שהנהגת השם איתנו תמיד מתגלגלת עלינו לטובה מעל לכל היגיון וטבע… ואם אותה שלהבת דקיקה ממשיכה לדלוק למרות החשיכה ולמרות הרוחות הנושבות בתוכה ודרכה אין זה אלא סימן עבורנו שיש לנו אבא גדול השוכן במרומים אשר מפלה אותנו תמידית לטובה ולברכה ורואה בנו אך טוב שאפילו מעינינו עצמנו הוא סמוי לחלוטין … ולא רק זאת אלא שאבינו הרחמן שופט אותנו וגוזר עלינו מלמעלה גזרות לטובה בדיוק כפי עמידת שלהבת נשמתנו באומץ ובנחישות בכל רוחות הייאוש המנשבות בתוכה ודרכה ודווקא בזכות אמונתנו במי שאמר והיה בעולם שמפלה אותנו לטובה אנו פתורים מדאגה ומוכנים ומזומנים לסמוך ולבטוח במלך מלכי המלכים שיעשה לו טובות ונפלאות רק כי אנחנו בניו אהוביו……… ואם עדיין לא השתכנענו …. יש לנו על מה להתפלל — "ריבונו של עולם עזור לי להאמין שאתה אוהב אותי וכוסף לעזור לי מוכן ומזומן לעשות עימי ישועות – אפילו שאני מה שאני ולמרות כל מה שעשיתי ולמרות קטנות מדרגתי…. "
