פרשת כי תצא מפתיעה אותנו ברעיון מהפכני כפי שמסביר רבי נחמן.

כי לכאורה הפסוק "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך" מעיד על הבטחת השם לניצחון במלחמה.

ובלי לסתור את הביאור הזה רבינו מבאר את הפסוק באופן הפוך ומפתיע – כאשר תצא למלחמה עם היצר שבך דווקא היצר הוא זה שימסור את ה' יתברך בידיך! (ליקוטי מוהר"ן קז) לא רק שתנצח אותו אלא שהוא יהפוך למקפצה הכי טובה שלך לבחינת "צדיק מושל ביראת אלוקים"

הכיצד?

כי כשאנחנו מזככים את עצמנו באמת, לומדים את עצמנו באמת וחוזרים אל עצמנו באמת דרך הבירור שמעורר בנו היצר הרע – נמצא שהמלחמה איתו אינה באה רק כדי להרחיק אותו מאיתנו אלא כדי לצמוח ממנו ובזכותו .

למשל אם נחפש את האהבה האבודה שנקברה תחת השנאה שבלב.
או את החיבור האמיתי לאחרים שנקבר תחת הביקורת האין סופית כלפיהם.
או את היצירתיות הנובעת שנעלמה לה תחת הפיזור משולח הרסן.

אז מה יצא לנו מזה?! יצא שצמחנו דווקא בגלל הנפילות שלנו. ההשחרות והכיסויים של היצר דווקא הובילו אותנו יותר ויותר אל עצמנו.

שבת שלום ♥️

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *