פרשת תולדות מגלה סוד עצום בחינוך ילדים.
ליצחק ורבקה שני בנים, יעקוב ועשיו.
אם נתבונן על התורה כהשתקפות ישירה של נפש האדם הרי שני הבנים הללו הינם שני חלקים שנמצאים בתוכנו.
יעקוב – החלק שבנו התם והכנוע ושעל כן גם מוכן לראות את עצמו כאחראי על כל מה שקורה לו בלי שיבעט יתלונן ויתרחק כאשר דברים יקרו כנגד רצונו.
ועשיו – החלק הגאה והגס שבנו שבועט ומלסטם את סביבתו ושלרגע לא חושב שאולי אולי הוא האחראי ל'רע' שקורה לו.
הברכה שנותן יצחק לכל אחד מבניו מלמדת אותנו את ההתייחסות הנכונה לכל אחת מהבחינות הללו.
את יעקוב מברך יצחק "ויתן לך האלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש"
בעוד שאת עשיו מברך "הינה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמיים מעל" .
מדגיש רש"י ומציין מדוע מזכיר יצחק שם "אלוקים" שהוא בחינת דין כשמברך את יעקוב ולא מזכיר אותו כשמברך את עשיו?
ותשובתו – כוונת יצחק שברכתו תחול על יעקוב לפי מידת הדין. אם יהיה ראוי יקבל. אם לא, לא.
בעוד שלעשיו התכוון שיקבל בין אם הוא ראוי ובין אם לא.
אך מדוע?! במה זכה עשיו שלא זכה יעקוב בחיר האבות? והתשובה היא שההיפך היא הנכון!
דווקא בגלל שעשיו נחות מיעקוב לכן אין לו כוח לשאת סירוב בלי שזה יגרום לו לבעוט בכל ולהתרחק כאשר לא יקבל את רצונו.
בעוד שיעקוב מעלתו הגבוהה מאפשרת להשם לכאורה לעורר אותו לתשובה אמיתית מפני שאם לא יקבל רצונו לא יבעט אלא ישתדל לשפר מעשיו משום שיתלה את הסירוב משמיים במעשיו הלא טובים.
מיצחק למד שלמה המלך כשבנה את בית המקדש. שלמה מתפלל לה' שישמע את תפילת כל הבא לבית הקדוש. אלא שאז הבדיל בין יהודי לנוכרי.
יהודי שיודע לעשות תשובה ולהתחזק גם כשמקבל הסתר פנים מהשמיים, ביקש עליו "ונתת לאיש ככול דרכיו אשר תדע את לבבו" . דהיינו שלפי מעשיו תקשיב או תסרב לבקשתו.
אך נוכרי שמחוסר אמונה עליו התפלל "ואתה תשמע השמיים .. ועשית ככול אשר יקרא אליך".
הקשב לבקשתו, מבקש שלמה, משום שאם תסרב לו יגיד הנוכרי שעבודה זרה טובה יותר ומשתלמת יותר מעבודת ישראל.
אומר הרב דסלר זצ"ל שהדור הזה הוא דור של 'לא לשמה'. כשלא הולך לו כרצונו מיד בועט ומתרחק.
על כן דווקא יש לשמוע את בקשתו ברחמים ובהעלמת עין ולקרבו בחיבה ככול הניתן שמא יבעט ויתרחק ויזיק לעצמו בלי יודעים.
אך אם יתחזק לבבו של הדור עד כדי שיוכל לשמוע אמת בלי לבעוט, דווקא אז דרך הקרבה היא להוכיח אותו כדי שיזכה לעשות תשובה אמיתית וישרה.
על כן כך ראוי לנהוג גם עם הילדים. מי מהם שיכול לשמוע אמת יש להשמיעה. אמנם באהבה ובנעימות אך להשמיעה. וכלפי מי שלא מסוגל לשמוע אמת יש להעלים עין ולתת לו תחושה טובה עד שיתחזק ויוכל לשמוע אמת.
ומעל הכל חשובה הדוגמא האישית.
ככול שנעמוד אנו עצמנו בניסיונות שיופלו עלינו משמיים בלי שנבעט, ילמדו מאיתנו גם הילדים הצופים בנו, לו רק ירצו ויסכימו להתבונן וללמוד מאיתנו, מהי הכנעה וצמיחה אמיתית.
בשורות טובות
שניגאל ברחמים
