ספירת העומר היא זמן התבוננות פנימית והכרת הרע שבנו וזאת במטרה להסיר אותו מאיתנו ולשוב להיות מה אנחנו
באמת – טוב מוחלט.
לכאורה נשאלת השאלה אם במהותנו אנחנו רק טובות
מדוע עלינו להכיר את הרע?
למה שלא פשוט נתעלם מהרע ונדלג אל האמונה בטוב שבנו ובזה נשלים את תהליכי הצמיחה שלנו, נחייה חיים מחוברים רק לטוב
ולא נכיר ברע בכלל?
לכאורה רעיון מצוין אלא שיש לנו בעיה אחת פשוטה –
הרע כבר נמצא בתוכנו.
אמנם הוא לא באמת אנחנו
אבל הוא מכסה על מי שאנחנו.
על זה אומרים חז"ל "קליפה קדמה לפרי" מי שרוצה לאכול את הפרי עליה קודם כול להסיר את הקליפה.
אם יבוא ילד ויגיד שהוא לא מבין למה הוא צריך להתעסק עם הקליפה והרי הוא בכלל אל מעוניין בה אלא רק בפרי נצחק מהשנינות המתוקה שלו אבל נאלץ להסביר לו שאם הוא רוצה את הפרי הוא צריך קודם כול לקלף את הקליפה שחופה עליו.
כך גם בנפש!
את רוצה להכיר את הטוב שבך, לחיות אותו, לנשום אותו ולהתמלא בו?
זה סימן שהשאיפות שלך אמתיות ושבחרת בדרך הנכונה בחיים!
עכשיו שנסי מותניים והיי מוכנה לקלף את הבוץ
החופה עליו שכבה אחר שכבה
למשל על החסד שלך אולי חופה עודף חסד שהוא מיותר ולא מדויק?
אולי החסד שלך התכסה בהתנהגות קורבנית שלא מאפשרת לך להגיד את צרכייך?
שמא החסד שלך מכוסה עד כדי שאת לא מסוגלת להשפיע אותו לאף אדם?
או שאולי יכולת ההתגברות והאיפוק שלך הפכה להיות כלא שלא מאפשר לך להיות ספונטאנית, קלילה ושמחה ורק רצינות מאופקת מלווה כל רגש ותקשורת חברית שלך?
או שייתכן שאת לא מסוגלת לשים לעצמך גבולות ומוצאת את עצמך נסחפת יתר על המידה ואז דווקא גילוי יכולת האיפוק שלך תחלץ אותך ממצבים סבוכים שאת נקלעת אליהם ללא משים?
ה'רע' של מצריים חדר אל תוכנו כהמשך לעובדה שה'רע' של הנחש הקדמוני חדר אלינו מאז שחטאנו בעץ הדעת טוב ורע.
מאז החטא עם הנחש לחשיו הארסיים מבעבעים בתוכנו ומתחזים להיות מי שאנחנו באמת – מטושטשים, מבולבלים, משקרים שקרים לבנים ואפורים ושחורים
ובעיקר לא מזהים את עצמנו בתוך המולת חוסר הבהירות הפנימית.
על כן דווקא ההכרה ברע והמוכנות להגיד "זה רע" מסייעת להסיר אותו מאיתנו .
ממש כשם שזיהוי לכלוך בבית יעזור לנו להסיר אותו. מה שלא יקרה אם נחלוף על פניו בלי לזהות אותו.
אבל לפני שתוכלי לנצל את ימי הספירה ולצחצח את פנימיותך מכול המיותר שחדר אליה עלייך להכיר
בעובדה בסיסית וקריטית שתסייע לך ביותר. הטי אוזן ושמעי –
היי מוכנה למחול לעצמך!!
מפני שהדבק שמצמיד את הרע של הנחש אל הטוב השורשי שלך הוא השיפוטיות שלך כלפי מעצמך.
זה מה שאורנה אמרה לי: "אני כל כך אנוכית. זה נורא! עלי להסתיר את אנוכיותי על ידי שאהיה רק נחמדה. אבל דא עקא כי אם אסתיר אותה אני מרגישה כל כך שקרנית ורעה. אנא אני באה?!"
חוויה כזו יכולה להרוס חיים שלמים ולצבוע אותם בתחושות אפלות ומעיקות.
אך אם נחדיר לנפשנו מחילה עצמית נוכל להטות את אותה
חוויה ליעדים חיוביים ומצמיחים. למשל : "אני כל כך אנוכית. כנראה שלא התמלאתי בצרכים שלי ולכן אני נלחמת עליהם. הרי לא ייתכן שבשורשי אני רעה.
אם כך אחפש דרך למלאת את עצמי באהבה
ובהכלה עצמית וממילא האנוכיות שלי תירגע ויתגלה הטוב שבי".
חשיבה נכונה שכזו יכולה להוציא אותנו מאפלה לאורה. אבל ממש!
האמת, לא קל לרכוש חשיבה נכונה.
כי הרי הנחש וארסו יעשו הכול לערפל אותה.
אבל ..!! כוחנו גדול מהם כי אנחנו בנים ובנות של מלך העולם ולכן בכוח התפילה, ההתבוננות והתשובה ובעיקר בכוחם של ימים יקרים אלו של ספירת העומר
נוכל לזכור מי אנחנו באמת.
ואז לא נטעה ולא נתבלבל כאשר מידה כעורה תרים את ראשה.
כי נוכל לתת לה מענה אמיתי ומנצח – את רק מכסה על הטוב האמיתי שבי. נקודה!
והכי חשוב שתדעי –
כול נקודה טובה שאת מחלצת מתוכך וחושפת אותה מכיסויו של הרע מצטרפת לעוד אחת ועוד אחת עד שהחיים שלך יאירו יותר ויותר ותהי שמחה באמת.
💫💫💫💫💫💫
