"והיו לאחדים בידך", אנחנו מצווים על נענועי ארבעת המינים בסוכה.
ונשאלת השאלה – המילה "אחדים" אינה הגיונית משום שאחד הוא תמיד יחיד ולכן הפועל רבים (אחד-ים) לא שייך בו.
ולכן בה נסתר המסר שארבעת המינים מרמזים לארבע תנועות הנפש שבנו שהם כנגד ארבעת היסודות המשוייכים לארבע שחייבים להודות.
אמנם עלינו לאחוז בהם כאחד, אך עם זאת עלינו לזכור שכל אחד מהם ייחודי לעצמו. תפקידו משמעותו ומהותו ייחודיים רק לו.
הלולב הוא כחרב חדה ותפקידו לחתור קדימה. לדקור את החיצוניים ולנצחם. הוא רומז ל'הולכי המדבריות' כנגד יסוד האש
ההדסים הם שלושה, נקשרים לצידי הלולב ומפיצים ריח טוב. תפקידם לעטוף ולהכיל את הפנים השונות שבכל אדם ובכל מצב ולהיות מפיצי אוירה טובה ואהבה סביבם. והם רומזים לתנועת הנפש של 'החולה שהחלים' כנגד יסוד האויר.
הערבות נחבטות לרצפה ועליהם נאמר "חביט חביט ולא בריך". תפקידם להעלות ניצוצות ממקומות חשוכים בנפש. מקומות אפלים שנחבטים לרצפה ומשם עולים עד הכי גבוה. והם מרמזים לתנועת הנפש של 'יורדי הימים' כנגד יסוד המים.
האתרוג ממוקם בניתוק מיתר המינים, כולו אומר הדר של נשמתיות ואמונה. תפקידו לזכור שהוא לא שייך לעולם הזה ולא קשור אליו אלא מחבר אל קיומה של הנשמה בהתקרבו אל יתר שלושת המינים. הוא רומז לתנועת הנפש של 'האסורים' כנגד יסוד האדמה.
כשם שיהיה טעות לצפות מהלולב הישיר והחד שיתנהג כמו האתרוג המנותק מהמציאות הגשמית או לצפות מההדסים הרכים להיות חדים כלולב כך מיותר ולא אמיתי יהיה לדרוש ממישהו מאיתנו להיות כמו מישהו אחר.
לכל אחד תפקיד ודרך שנדרשים ממנו ושיביאו לתיקונו השלם.
דווקא האיפיון האישי של כל אחד ודרכו הייחודית היא זו שתוכל להביא לאחדות כולם ביחד. ולכן דווקא ההכרה במה שבורא עולם רוצה ממך ורק ממך משחררת אותך ואת האחרים מבלבולים ומאפשרת אחדות וחיבור בינינו כולנו כאחד.
לראשונה היה זה יחזקאל הנביא שחזה "והיו לאחדים בידך" בהתכוונו לאחדות עם ישראל לאחר שנקרעה מלכות ישראל לשניים.
משום שדווקא החיבור אל האחד שבכל אחד מאיתנו וההשפעה שלנו את האחד שבנו האחד על השני – מחברת בינינו.
ועל זה אומר רבי נתן "ארבעת המינים הם בחינת תיקון המשפט" . משום שעל כל אחד מאיתנו לעשות יום יום 'משפט עצמי' עד כמה התחברתי לאחד שמדבר רק אלי ומצפה ממני להיות "אחד היה אברהם"?
ועד כמה איפשרתי לאחרים להיות מה שהם בלי שציפיתי מהם להיות כמוני או כמו אחרים?
דווקא אברהם שהיה אחד מול כולם , הוא זה שאיחד בין כולם דווקא משום שהיה אחד לעצמו מול בוראו.
על כן הנענועים של ארבעת המינים נעים בין החוץ המטלטל והמבלבל, ללב השקט, הלוך והשב.
שנזכה לאחד-יות שבתוכנו שתוביל לאחדות שבינינו
מועדים לשמחה
♥
וחג שמח
