שמחת פורים כהכנה לגאולת פסח

סיגל אהביאל

בס״ד

פורים אחרינו ועתה אנו עם הפנים לקראת חג הפסח. חג החירות. יש לנו לדעת ולהתנחם כי באמת באמת פורים לא ״עבר״ אלא עכשיו אורו וכוחו של פורים נמצא בתוכנו מחזק אותנו לקראת מימוש היציאה מהמייצרים בכלליות ובפרטיות המצפה למימושה עם השראתו של פסח עלינו.

 

רבי נחמן אומר כי פורים הוא הכנה לפסח. הכיצד? כיצד אורו של פורים מכין אותנו לקראת יציאת מצרים בכלליות ופרטיות?

 

כל עניינו של פורים אינו אלא השמחה הפורצת מהלבבות על אשר ניצלנו מאחיזתו של המן עמלק. בניסי ניסים ובהשגחה פלאית פורם הקב״ה את את חוטי ארסו של הנחש הקדמוני אשר נלפתו סביב צווארנו ועוד רגע קט וחשבו לאבדנו מן העולם ותחת זאת רוקם בהם עצמם את מפלתו הניצחת של המן וכל ביתו לקול שמחתנו הגואה אשר עד היום מהדהדת בלבבות ״לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים״.

 

נמצא כי כוח השמחה הוא כוח מחבר ומעורר רצון לנתינה. בכוח השמחה בפורים יוצאים אנו מקירות בתינו ומקירות ליבנו ומחלקים מכל טוב מעשי ידנו ״משלוח מנות״ זה לזה ואף יוצאים מד׳ אמות נפשנו לראות במצוקת חברינו ופושטים ידנו להיטיב להם ולהיות לעזר ולתמך על ידי ״מתנות לאביונים״.

 

רואים בחוש כי בעוד שאדם עצוב נוטה להיות ספון בביתו שבוי תחת אחיזת צרות נפשו אשר מסתירות ממנו את מצוקת האחר וקוברות אותו במחשבות אפלות ומחניקות אדם שמח מחפש למי לתת את הטוב שזכה לו… למי לחייך את מי לחבק? אדם שמח רוצה להזרים את הטוב שזכה לו גם לאחרים.

 

כי בשמחה תצאו

 

על כן אומרים חז״ל ״כי בשמחה תצאו״ דהיינו שבכוח השמחה אנו יכולים ״לצאת מעצמנו״ לראות את האחרים ולהתחבר עימם. ולא רק זאת אלא אף שבכוח השמחה ביכולתנו לצאת מאחיזת המייצרים והכאבים הלוחצים עלינו ומשכיחים מאיתנו כי בנים אהובים להשם באשר הם מעוותים את ליבנו לחשוב כי נשכחנו מלב.

 

וכן בכוח השמחה לשחרר אותנו מאחיזתו של פרעה דהיינו הכוח המפריע שבנו אשר נושף בעורפנו ורוצה להפילנו בעצבות ובמחשבות רעות על עצמנו על אחרים ואף חלילה על השם בחפשו חדשים לבקרים דרכים פתלתלות לבלבל את דרכנו ולהגיד על הטוב שהוא רע ועל הרע שהוא טוב כפי שפרעה העז פניו ברוב חוצפתו ואמר על דברי משה ואהרון ״תכבד העבודה ואל ישעו בדברי שקר..״

 

אך בכוח השמחה בנקל לנו לזהות את קולו המתעתע והארסי של פרעה המרחיק אותנו מן האמת והלוחש בתוכנו קולות מלעיגים האומרים כמה אנחנו רעים כמה אנחנו לא שייכים לטוב של הקב״ה וכמה אין לנו סיכוי לצאת מהמצריים שלנו (והרי 80% מבני ישראל נשארו בחשכת מצריים). בכוח השמחה נצא מד׳ אמותינו נעז ליצור קשר עם העולם בלי חשש להיפגע ונגלה כי אנחנו דווקא אהובים ורצויים.

 

ואף בעמקות יתר – נזכה לפתוח את ליבנו ולשמוע את קולו של בורא עולם בתוכנו המורה לנו מה בעצם מבקש הקב״ה מאיתנו על ידי הנסיונות חלילה שעוברים עלינו ואז אף לזכות לגדול, להשתפר ולצאת מן המייצרים מעצם היפתחותנו לידיעה שכל מה שעובר עלינו הוא קריאה ישירה מאת המלך להתקרב אליו ולחזור להיות מה שאנחנו באמת – בנים לה׳!

 

ובשלום תובלון

 

והמשכו של הפסוק ״כי בשמחה תצאו..״ הינו ״..ובשלום תובלון״ – דהיינו מי ששרוי בשמחה זוכה לחיות בשלום עם עצמו ועם אחרים ההיפך מן העצוב שדרכו לנטות לריב עם עצמו ועם כולם.

 

ועתה מובנים דבריו של רבינו שפורים הוא הכנה לפסח באשר ששמחת פורים המבעבעת בנו עוזרת לנו להכין את ליבנו לצאת מאחיזת מיצרים שהיא אחיזת המייצרים וצרות הנפש בנו.

 

אם כך נשאל עתה – והשמחה מאין תימצא?

 

יש לנו לדעת כי ישנן שלוש בחינות של שמחה זו למעלה מזו. שלושתן חשובות ונצרכות ומצפות לנו לממשן. בחינה ראשונה – שמחה התלויה בדבר.

 

זוהי שמחה שמתעוררת בנו כאשר מתקיים רצוננו ומתמלא חסרוננו. למשל כאשר אנו סוגרים תאריך לחתונה או כאשר אנו מקבלים מחמאה שמעצימה אותנו או כאשר אנו או היקרים לנו מחלימים ממחלה מסוכנת וכן הלאה בשורות המשמחות את הלב.

 

למרות היותה הפחותה מבין שלושת בחינות השמחה בכל זאת חשובה היא מאחר ולזכות לשמוח בטוב שקיבלנו גם הוא חשוב ביותר ומעלתו רבה יותר מאשר שנהיה חלילה אטומים מלזהות את הטוב ששולח לנו הבורא ואף חלילה לא לשמוח בו…

 

בחינה שנייה – לשמח את עצמו.

 

שמחה זו הינה שמחה יזומה שלא רק שאינה תלויה באירועים חיצונים אלא אף שאנו זוכים לעורר אותה בתוכנו על אף ולמרות האירועים החיצוניים.

 

כפי שמובא במשיבת נפש בסעיף לט – ״ עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה (דהיינו חסרונות הנפש הגלות והעצבות) הוּא עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁבָּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה (בבחינת שמחה יזומה) בְּחִינַת: "כִּי חֶדְוַת ה הִיא מָעֻזְּכֶם", וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת יְהוֹשֻׁעַ "חֲזַק וֶאֱמַץ", כִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא בְּחִינַת לְבָנָה״

 

כאשר אנחנו משכילים לאחוז בחרב ה״מלחמה בעצבות״ על ידי אומנות ה״התחזקות והתעוררות השמחה״ אנו הופכים להיות חופשיים ממלתעות אירועי החיים ורוכשים עבור עצמנו חופש רגשי ורוחני.

 

נמצא כי עצתו של רבינו שאומר כי עלינו להתחזק בלשמח את עצמנו בכל דרך ובכל מצב פועלת על הנפש וכן על הגוף – גילו חכמי הרפואה כי כאשר אדם צוחק ומחייך אפילו אם אין ליבו עימו והוא רק מעמיד פנים מופרשים במוחנו חומרים הורמונליים הנקראים אנדורפינים המשפיעים הרגשה של חיוביות ושמחה על הנפש ונמצאנו נמלטים ממלתעות העצבות.

 

וממשיך רבינו בסעיף מ במשיבת נפש:

 

״מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (דהיינו להפילנו בעצבות ובחלישות הדעת) שֶׁהוּא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הִיא מִלְחָמָה אֲרֻכָּה מְאד (מלחמה הנמשכת לאורך כל חיינו), וְעִקַּר הַכְנָעָתוֹ הוּא עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת(!!! – דהיינו לשמח את עצמו) שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו יִהְיֶה חָזָק מְאד לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן״ לא לחינם מתבטא רבינו במילים ״לבלי להניח את עצמו״ המחזירות אלינו את שרביט הנהגת חיינו. המסר שלו אלינו הינו – אינכם ׳נופלים׳ לעצבות או ׳נמשכים׳ אל השמחה אלא מנהיגים את ספינת חייכם ומעוררים רגשות נפשכם מתוך בחירה ומלכות.

 

בחינה שלישית – שמחה טבעית ושורשית

 

אין דבר מלבב יותר מלראות ילד מתמלא בהתרגשות ושמחה ממראה חתול מזדמן או כוס פלסטיק מעוכה.. שמחתו הזורמת מפנימיותו בפרץ ספונטני מזכירה לנו כי אי שם עמוק עמוק בתוך פנימיות נפשנו שורה שמחה פשוטה ושורשית. במהלך חיינו מתכסה שמחה זו בשכבות של מחשבות שליליות ורגשות מעיקים עד שהיא מתכסה וקולה כבר לא נשמע.

 

כדי ליצור קשר עם שמחה זו ולעורר אותה משנתה עד שתהפוך לחלק מעצמיותנו ואשר שום ״רוח סערה״ לא תתלוש את הקשר שלנו עימה – עלינו לחשוף את שורש אחיזת עמלק ופרעה בנו.

 

על כן אומר רבינו ״התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל״ כי על ידי התבודדות המאפשרת התבוננות עמוקה בתוך תוכנו עד כי נכיר את כל ״הסדקים״ בנפשנו אשר מאפשרים אחיזה בנו לכוחות המאפילים הסוככים על השמחה הטבעית הקיימת בנו תתגלה השמחה בתוכנו יחד עם חוסן פנימי ויציבות רוחנית שלא במהרה תכפוף ראשה אל מול סערות החיים באשר היא שמחה הנובעת מעצם היותנו חלק א-לוק ממעל.

 

יהי רצון שנזכה לשלושת בחינות השמחה הללו באשר נשכיל לשמוח בכל הטוב שהשם שולח לנו וכן נזכה להפוך כל מצב קשה להזדמנות לשמחה ״למרות הכל״ ונזכה להתאחד עם הנביעה הפנימית שבנו שכולה אומרת שמחה יציבה ועמוקה.

מוזמנים לשתף אחרים:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מהספריה שלנו:
איך להבין את עצמי כשהכל כל כך מעורפל בתוכי
מכירה את זה? את מנסה להבין את עצמך. מנסה להגיד מילים שעושות סדר ומסבירות לך אותך. אבל…
כל ההתחלות מתחילות מהאמת/ סיגל אהביאל
סיגל אהביאל
בראשי ת בר א אלוקי ם סופי תיבות = אמת . מכאן שברא אלוקים את הבריאה בכוח…
הכל אחד והכל אהבה
סיגל אהביאל
הבעל שם טוב הקדוש מורה לנו להפוך את התפילה לאחד. שהתיבה הראשונה של התפילה עדיין תהיה בלב…