בס"ד
מעובד מתוך שיחה שנמסרה
בישיבה הגדולה דחסידי ברסלב "אהבת משה"
ערב ר"ח סיון תשפ"א
אנחנו נמצאים כמה ימים אחרי אסון מירון תשפ"א, ועוד הברזל חם והנה קמה עלינו חמת המציק והערבים הרימו ידם ושולחים טילים על יישובי הדרום ללא הרף, ואפי' על מקומות רחוקים יותר הם לא פוסחים, וניכר שיש כאן צעקה "מה ה' אלוקיך שואל מעמך", כל אחד שואל את עצמו מה ה' רוצה מאיתנו ??
אתמול כששמענו את האזעקה היו כאלה שיצאו מהביהמ"ד למקום מוגן, אך ב"ה חלק ניכר נשארו והמשיכו ללמוד, באותו ערב שוחחתי עם חבר והוא שאל אותי מה עשינו בישיבה בזמן האזעקה? ועניתי לו בגאווה שברור שנשארנו ללמוד וכי מה יש לנו לצאת למקלטים ולעצור את הלימוד המגן באמת! ואז הוא שאל אותי את שאלת המאה, האם כשנשארת ללמוד זה היה מתוך ביטחון שתורה מגנא ומצלא ובידיעה זו נשארת בביהמ"ד, או שמא פשוט לא חשבת שהטיל יבא אליך, איך שאנחנו רגילים לומר הם ממילא אף פעם לא "קולעים", "אין להם את היכולת", אז בעצם זו שאננות !!! לא עומד ביטחון אמת בה' אלא תירוץ קלוש של "תמיד זה נופל בשטח פתוח", אנחנו כבר רגילים לראות את ה' עין בעין, עשרות אלפי טילים כבר שוגרו לעבר א"י ובחסדים גמורים אין כל נזק, שכחנו שאם ה' עושה משהו יש פה איזה קריאה איזה תמרור עצור!! אל תמשיך הלאה כרגיל!!
לאחר הדלקת המדורה ע"י האדמו"ר מתולדות אהרון קבלת עול מלכות שמים ושירה סוחפת של אני מאמין, קרה את אשר קרה מאתו ית', כאשר סיפרו לאדמו"ר מה שקרה הוא התיישב ופרץ בבכי תמרורים, איך עלתה לי כזאת איך קרה במתחם שלי אסון כזה נורא, איכה נהפכה השמחה והושבתה ההילולא איזה לב !!! ככה מרגיש לב של יהודי את הצער של עם ישראל, ואנחנו שומעים על טילים ואפי' ח"ו על נפגעים ו… החיים ממשיכים, הכל כרגיל, פה נפטר אברך בן 35 עם 10 יתומים ושם "סתם" עוד ילד תמים וטהור היכן אנחנו בעולם … איפה הלב שלנו קבור?? אלא מה כל עוד זה לא נוגע בנו אנחנו לא מתרגשים, כל עוד ה"מכנסיים" נשארות שלימות הכל בסדר. יש לי חבר שלמד איתי בכולל לפני כמה שנים וגם אז הייתה אזעקה והוא ברח כל עוד נפשו בו למקלט הקרוב, כמובן שהיו את אלו שיצאו לראות את היירות וגם את הצדיקים שנשארו ללמוד, לאחר שהוא חזר שאלתי אותו מה ברחת סך הכל אזעקה …? אז הוא שאל אותי אם פעם נפל לידי טיל, עניתי שלא, והוא אמר לי אני גרתי בתפרח כשיש אזעקה כולם מתחבאים איפה שרק אפשר, ואז נופל הטיל וכל הבית מזדעזע, והחלונות לא פעם מתנפצים רק מההדף זה פחד ממש .
רבינו הק' בתורה רו' על תעיתי כשה אובד אומר, כמו שיש שה שנאבד לרועה הרועה מנגן לו את ניגונו המוכר, וכיון שהוא לא התרחק כ"כ הוא עוד זוכר את הניגון הוא שב על עקבותיו וחוזר לעדר, אבל כשהוא מתרחק כבר יותר הוא לא מזהה את הקול ואז בנמשל, כשהקב"ה רוצה לעוררו וכבר הרמזים של ה' לא עוזרים, הוא קורא לו ממש, ואם הוא נתרחק כ"כ שגם את קול הקריאה הוא לא שומע, ה' "בועט בו ומכהו" בו כדי לעוררו כך לשון רבינו שם, ה' קורא – קראתי ואין עונה, מרמז ואין שומע, אז הוא בועט ומכה ה' ישמרנו מעתה, אבל הוא לא בועט רק ביושבי הדרום, הוא לא בועט רק במשפחות ה45 הקדושים, אנחנו חתיכה אחת הוא קורא לכולנו שרק כבר נשמע …
חז"ל אומרים כל צרה הבאה לאומות אינה אלא בשביל ישראל, ביאר אחד מגדולי ישראל הרי הסינים לא מבינים "עברית", אין להם כל התעוררות כשקורה איזה אסון, הם רק עסוקים במי אשם ולמה זה קרה, אבל אנחנו עם ישראל מבינים את השפה של ה', שיש אדון לעולם והוא עושה לכל המעשים, ואם כך עלתה בימינו, אז יש פה איזה דיבור אתנו מהשמים, זה רק עם ישראל מבין, לכן הכל השביל ישראל, כי כשמדברים זה רק עם מי שמבין.
* * *
אני לא רגיל לדבר ככה, ונראה שגם אין דרכו של רבינו לדבר כך, הרי תמיד הוא מחזק אותנו ולא מנער אותנו, אבל האמת שכל ההתחזקות של רבינו ומוהרנ"ת זה לא להגיד לנו הכל בסדר ה' אוהב אותכם איך שאתם תמשיכו כך הכל טוב, יש הרבה שיחות של רבינו שמתחילות בפחד פחדים, יותר מכל הצדיקים. ואביא דוגמא :
הזוהר כותב שעל פגם הברית לא מועיל תשובה, ועל זה כותב רבינו רק אני יודע פשט בזוהר הזה, ובאמת יש תשובה לעולם. ואם כך נשאלת השאלה אם באמת הפשט בזוהר, הוא לא כמו שנראה שאין תשובה מועילה לפגם הנ"ל, כמו שרבינו כותב, א"כ למה הזוהר כביכול "מכשיל" אותנו בהבנת דבריו וכותב שחור על גבי לבן שאין מועיל תשובה ?? אתמה!. והתשובה לכך שכך היא הדרך, שע"פ הפשט לא מועיל תשובה שזה עוון חמור מאוד מאוד, אבל מגיע צדיק כזה שיש בכוחו ורק בכוחו לגלות שאין הם פני הדברים כך, אלא באמת יש תשובה ובזוהר רק אני מבין פשט.
ועל דרך זה, למדנו לא מזמן במשנה בחגיגה שהמוליד ממזר עליו נאמר מעוות לא יוכל לתקון, ומבאר שם רש"י שאין תשובה מועילה לו, ויתירה מכך רשב"י שם במשנה אומר איזהו המעוות – שהיה מתוקן והתקלקל, וזה ת"ח שפירש מהתורה, ושואלים האחרונים הרי הוא יכול לחזור ללמוד ולמה אין יכול לתקון הוא? ומבארים הם, שמדובר בימים שלא למד וקיים התורה שאותם א"א להחזיר, ובאו אלי כמה בחורים ושאלתם בפיהם, הרי רבינו כותב במפורש בתו' מט' שאפשר להחזיר את הימים שעברו בחושך כמו שאנחנו אומרים בתפילה אחר תיקון הכללי מרבינו, וכן רבינו ומוהרנ"ת אומרים פעמים אין מספר שאין דבר שאין מועיל לו תשובה? איך ברסלב'ר יכול ללמוד את הגמ' הזאת ??
ולפי מה שאמרנו יתיישב הכל במקומו, שכך היא הדרך, שצריך להיות כתוב ע"פ הפשט שאין מועיל תשובה ומעוות לא יוכל לתקון, וכך היא האמת על פניו, אבל יש צדיק שכוחו גדול כ"כ שמאיר אור כזה שלהכל יש תשובה והיא מועילה בכל מצב, ואפשר אפי' להחזיר את הימים שאבדו, וכמו שיוצא מתו' עח' תנינא, שרק בכוח הצדיק הגדול שהוא האיש הפשוט הגדול יש גילוי אדיר שאין כמותו ש"אין שום ייאוש בעולם כלל", כי הוא המאיר לכל האנשים הפשוטים שלא עוסקים בתורה וכו'. (ועי' בביאוה"ל על תו' נו')
כל מה שה' רוצה זה, שנראה לו הנה שמענו נרמזנו נבעטנו, אנחנו לא מבינים בדיוק מה אתה רוצה, אבל אנחנו באים אליך, אנחנו רוצים ומבקשים "השיבנו ה' אליך ונשובה", שה' ישמע שוועתנו ויגאלנו בקרוב גאולה שלימה ברחמים אכי"ר