רגע לפני…

נעמי מרגליות

רגע לפני…

 

מסופר על מנהגו של הבעל שם טוב שביום שישי, מחצות היום נהג להתבודד בחדרו לקבל את השבת, באחת הפעמים ראה אותו אחד מתלמידיו שהוא יושב מול החלון המשקיף החוצה ומתבונן, אמר לו הבעש"ט: בוא וראה איך השמים של ימי החול הולכים ומפנים מקום לשמים של שבת.

 

ברגעים אלו ממש מפנים שמי השנה החולפת את מקומם לקראת בואם של ימי השנה החדשה.

 

יש כוח קסום בהתחלפות זו שהופכת להיות שעת רצון עצומה.

 

כוח ההכנעה- הויתור.

 

השמים מפנים מקום לחדשים מהם מסכימים בהכנעה, מתוך כבוד לצמצם עצמם לגילויים חדשים הנושאים על כנפיהם הזדמנויות חדשות, רצונות ושאיפות.

 

אנו, מתבקשים להתמזג עם תנועת הגל של הזמנים, לחשוף בנו רצונות חדשים המתבררים מתוך השנה החולפת, איך היינו, מה קנינו, איזה כוחות בנפש גילינו, היכן אני מול בוראי, משפחתי, אישי, ילדי, סביבתי הקרובה והרחוקה, ומתוך כך להתעורר לרצונות חדשים.

 

אין זו עוד סגולה של שעת רצון, אלא בקיעת שמיים המותירה חלל שאליו זורמים כול האותיות שיצטרפו למילות תפילותייך אל כיסא הכבוד, אל שער הבינה והחרות, ומשם ישפיעו עלייך מכוחם , כול ימות השנה הבאה עלינו לטובה.

 

אז צאי אל השדות לתפוס את הרגע, רעווא דרעווין של אלול.

 

התבודדי מקולות חיצוניים היכנסי פנימה על עצמך, הרפי, נישמי עמוק והעבירי מול עינייך את סרט חייך מהשנה החולפת, כצופה מהחוץ – מתבוננת.

 

אחר כך חזרי שוב ועצרי במקומות שהיו משמעותיים, שרמזו לך רמז של הצלחה או עבודה.

 

התבונני בהם כפי שאמר רבי נחמן, שצריך להסתכל בשכל שבכול דבר (בעניין, במסר) לקשר את עצמך אל אותו הדבר ואז אל ה' יתברך.

 

נסי לראות מה למדת, רשמי את הדברים תהיי בהודיה על הטוב, ובקשי על החסר, ללמוד ולרכוש את הכוחות כדי למלא ולתקן.

 

כתבי את רצונותייך ואת תפילותייך אל ריבון העולמים, לא כשפחה אל אדונה אלא, כבת של מלך!

 

בקשי על הכול, ועל כוח מה' יתברך להיות בבהירות ובהתמדה בעבודת ה' שלך.

 

צרפתי תפילות שבקעו מיליבי ,בתפילה שיפגשו את ליבך, אוהבת מאוד ומאחלת עבודה נפלאה, פוריה שתצמיח רצונות מתוקים, אהבה ושמחה. נעמי.

 

ד' הגדול, אנת הוא לעילא ולעילא מכול.

 

אלול, חודש מלא קירבת אלוקים,השכינה שורה בכול עוטפת ומלטפת כל יציר אלוקים.

 

כל המבקש בכנפיו להתעטף.

 

מאורו המטהר להתנקות, להזדכך.

 

לקבל מלכותו, טובתו וחסדו.

 

המלך בשדה מהלך, לשובם של בניו

 

לקריאת הרצון, התמים.

 

להתעורר אל מלך הרחמים.

 

"רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים".

 

זו העת לזעוק את הצעקה, צעקת התשובה.

 

צעקה לגאולה של הפרט והכלל, של הפרט להתגלות אור נשמתו, ניצוץ אלוקיו שצריך להאיר בעולם, וניצוץ נשמות ישראל.

 

כשאלו הניצוצות יתגלו בעולם, יתגלה אורו האינסוף של ה' יתברך.

 

אור שימיס את הספקות, הבלבולים, הכאבים, ויחשוף את האמת, הבהירות והאהבה.

 

ייתן מרגוע לנפש אובדת, ומציאת נחלתה ,"איש תחת גפנו ותחת תאנתו".

 

איש לייעדו, לרצונותיו, לכישרונותיו.

 

אבא, בזכות צדיקי האמת בכל הדורות

 

טהר את ליבינו בימים קדושים אלו,

 

 

אתה שהבטחת "כאם המקנחת צואת בנה".

 

הסר מעלינו כל כתם ולכלוך כשם שבימי בראשית בראת את עמך, לא בכוח הדיבור אלא בידך ממש,

 

"ותשת עליו כפייך"- על העפר מן האדמה שהאד הפך לעיסה ,פרסת ידיך, לשת את צורת יציריך:

 

ידיים לעשות רצונך,

 

רגליים ללכת בדרך הטוב שסללו האבות,

 

אוזניים לשמוע הודיה .

 

אף להריח ריח הקטורת,

 

פה לדבר דברי קדושתך.

 

ואנחנו נתרחקנו,קלקלנו

 

הפכנו רצון לצינור מלא קלקולים.

 

אך נשימתך שנפחת באפינו

 

מפיחה בנו חיים, התחדשות, רצון

 

ובימי רצון קדושים אלה, נשימתך מתעוררת כפליים,

 

מפיחה בגוש הבשר התעוררות לבשר את בשורת התשובה

 

לשוב אל המקום שממנו נלקחה, אל כור מחצבתה שממך נחצבה.

 

אל מגע ידך המלטפת המסירה כל כתם

 

מתקנת בקרבתה את כל הקלקולים

 

מישרת את כל העקמומיות

 

מבקשת חיות

 

לשוב אל המפיח באפנו נשמת חיים.

 

להפוך משכן לאורך המתוק

 

להפוך את הגוף מרכבה לשכינתך

 

מרכבה שתדהר בשבילי החיים, תבשר מלכותו של חי העולמים.

 

תן בי כוח להתבודד, לבודד

 

תן בי כוח לתפוס את הטוב

 

לראות את שבילי התשובה שמוארים מאורך.

 

עזור לי להושיט ידיי אליך

 

להרפות וללכת בעקבות צעדיך,

 

להאמין שכל אבן בדרך היא מדרגה להתקרב אליך,

 

שאזכה ל"לאסור" אותך במחשבותיי, רצונותיי

 

"מלך אסור ברהטים"

 

שברצוא ובשוב ארגיש נוכחותך

 

"אם אסק שמים שם אתה, ואציע שאול הינך"

 

שאזכור את טובך שם במחשכים,

 

לפזר ערפל ולגלות כי שם האלוקים.

 

לחיות את הרגע, לחוות ולהרגיש,

 

להסיר המיותר ולחזק את הנותר.

 

לחזור לאבדות נשכחות הממתינות בהיכלו של הצדיק,

 

העומד בפתח, יוצא אל שדות הנשמות,מעורר ומבקש להשיב האוצרות,

 

לחבר כל ניצוץ, להפוך ללהבת ענק,

 

אחוזה, מחוברת ומשתוקקת אליך יוצרנו, אוהבנו,

 

שמקבלנו תמיד כאב את הבנים.

 

אבא רחום, הפיח בנו כוח לרצון אמת

 

לראות את הטוב, לאהוב נשמות ישראל.

 

יחד כולנו בקדושה נקרא: סלח לנו אבינו, מחל לנו מלכנו,

 

קבל באהבה וברצון את תשובתינו.

 

 

מוזמנים לשתף אחרים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מהספריה שלנו:
ice-creams-with-shells-beach
סיגל אהביאל
הקיץ בפתח ועימו 'רעש' רגשי ומחשבתי, שמחות ומפגשים מתוקים שאיתם מגיע גם, כן גם, פיזור יישוב הדעת…
carnival-mask-front-blurred-lights
סיגל אהביאל
לתחפושות בפורים מסר מאוד ברור – העולם הזה הוא תחפושת אחת גדולה! כי כשאנחנו מפנימים שכל העולם…
מחוסר שליטה לאור בהיר
סיגל אהביאל
 על דרך המליצה ניתן לומר שפורים הוא חג השחרור. הכיצד? כי בפורים מתבקש מאיתנו להמציא מתוכנו את…