פרשת וארא מתחילה בתגובה של ה' לטרוניית משה רבינו "למה הרעות לעם הזה?" מסוף פרשת שמות.
משה לא מבין איך זה יכול להיות שתחילת הבטחת הגאולה הופכת את הגלות לנוראית יותר מאי פעם.
ומשם אנחנו לומדים חוק רוחני שהפיל רבים וטובים בפח הייאוש. רגע לפני הגאולה, השינוי, הרווחה, ההצלחה והפריצה – התחושה מתגברת שבחיים לא נצא מהצער, מהצמצום, מהקושי ומהתקיעות.
כול עוד אנחנו שואפים לשינוי טוב בחיינו חשוב שנדע שהוא לא יגיע לפני שנתמודד עם ניסיון עסיסי לפניו.
ככה זה בכל תחום בחיים. וככה יקרה גם בגאולה האחרונה.
והסיבה לכך היא פשוטה – רק כשממש ממש קשה, יש לנו שתי אופציות אפשריות:
אחת היא הייאוש והפספוס של הכל. והשנייה היא צעקה להשם מעומק מהלב והיא זו שפותחת את שערי הגאולה השלמה. גם אם היא חלקית עד לניסיון הבא וגם אם היא הגאולה האחרונה.
ועוד נקודה חשובה – ככל שהגאולה יותר שורשית ועמוקה כך הניסיון האחרון שלפניה הוא קשה ומטלטל יותר.
עשרים אחוז בלבד החזיקו מעמד ביציאת מצריים ובחרו באופציה הנכונה – צעקה ואמונה.
מסתבר שאין זו בחירה פשוטה. אבל אם היא כבר עומדת בפנינו סימן מובהק יהיה עבורנו – שיכול נוכל לה!
יהי רצון שנזכה להיות מאלה שנגאלים בגאולה האחרונה
