קרה לכם פעם ששמעתם בת קול? אז תדעו שקרה לכם!!

בס"ד

קרה לכם פעם ששמעתם בת קול? אז תדעו שקרה לכם!!

כשעברנו דירה חלק מהפרוייקט של הכנת הבית   למגורינו כמשפחה כלל גם את הקמת הגינה והאדניות שבמרפסת.

החלטנו להשקיע בכמה צמחים ממש "שווים" ובכמה שיהיו נלווים אליהם שהם פחות יקרים.

במסגרת התקציב לצמחים ה"שווים" בחרתי שיח שהוא עץ רימון גמדי. כל הגובה שלו לא עלה על 35 ס"מ אך נראה ממש כמו עץ   מושלם. רק פשוט גמדי.מחזה מלבב.

בין עליו הירוקים התנדנדו רימונים קטנטנים מושלמים בצורתם ואדומים להפליא.

מאוד נהניתי ושמחתי מהשיח הזה שכיכב באדנית..

עד שהגיעו ימי החורף..

בבת אחת כל ההוד וההדר הקסום הפך צורתו לשיח יבש להפליא ואפור להחליא.

לא נשאר שום זכר לעלווה בצבע הירוק הבהיר ול"נקודות" האדומות הרעננות שריצדו בין העלים..

מטעמי עצלות גריידא לא תלשתי אותו לעבר מסעו האחרון אל הפח.

אתם בטח כבר יודעים לאיזה המשך סיפור לצפות..

נכון.. בדיוק כך..

הגיעו ימי האביב ובאופן פלאי בלתי מובן וכמעט הזוי קם לתחייה הקרש האפור בדמות שיח גמדי והתחיל להפיק מעצמו   עלווה רעננה להפליא בצבע ירוק בהיר שרק הלכה והתעבתה. ובעקבותיה הופיעו פרחים   שהיו נחרצים באדמומיותם ומתוקים בצורתם..

הייתי באורות!! לא רק בגלל שהצמח שהכזיב קם לתחייה אלא בעיקר   בגלל שהבנתי הפנמתי וחוויתי לראשונה – את   המסר ששמעתי אלפי פעמים בעבר…

לפני כל צמיחה חדשה יש   מיתה נוראה..

השיח הזה הפך להיות "חבר שלי לדרך"..

מאז עברו עליו 10 חורפים ו 10 אביבים והוא אף   פעם לא הכזיב.

בכל חורף הוא התייבש לידי קרש אפור ומת באופן מקצועי ממש.

ובכל אביב פרח לידי שיח רענן ומתוק.

האמת? אולי זה הדמיון שלי אבל נדמה לי שבכל שנה הוא נראה מתוק יותר ומקסים יותר   ממה שהיה בשנה הקודמת..

הבנתי את ההבדל העצום בין לדעת משהו לבין לחוות   אותו.

חז"ל כבר אומרים לנו אלפי שנים "לפני שבר – גאון לפני גאון – שבר"

אבל לראות את זה מול העיניים זה כמו לשמוע בת קול.

לדעת ולהפנים – שבכל ירידה יש שורש של עליה. ושבכל עליה יש התחלה של ירידה לשם   עליה גבוהה יותר – משמעו   להסכים לחיות את החיים..

מתי קרה לכם לראשונה שהבנתם, הפנמתם וחוויתם   מסר ש"ידעתם" אותו שנים?

נשמח שתכתבו לנו..:-)