הרי כל יכולת האדם לקבל את התורה אל תוך חייו תלויה ברצונו ובקרבת ליבו להשם. אז איך זה שעל מתן תורה בהר סיני אומרים חז"ל שהשם כפה עלינו הר כגיגית? אם מקבלים אותה מוטב ואם לאו – פה יהיה מותכם.
התשובה היא שאלו שתי בחינות ושתי מדרגות של קבלת התורה. זו מעל זו.
הרי העולם נברא בשביל הבחירה והאדם שקרוב לעצמו בטבעו מתקשה לוותר על רצונו ולבטל אותו לרצון הבורא. והרי בכל עניין בחיים האדם בטיבעו נוטה לעשות כל שביכולתו להשיג את רצונו ופחות להקשיב לרצון הבורא. ואם הוא לא מקבל את רצונו הוא כועס, נשבר או נהיה עצוב ומתלונן.
לכן לכתחילה כדי להתחיל את הקשר עם התורה השם נאלץ לכאורה לעקור אותנו מהדימיונות שאנחנו כל יכולים ושהכל צריך לקרות כרצוננו, וזה נקרא שכפה עלינו הר כגיגית.
אבל לאחר שאנחנו טועמים את המתיקות שבקשר עם השם, אז מרצון עצמי אנחנו בוחרים להשליך את הרצונות שלנו, שהפוכים לרצון השם, כי אנחנו מרגישים בחוש ובקיום שהרצון שלו הרבה יותר טוב, מאיר ומשמח עבורנו.
וזה נקרא קבלת התורה מאהבה.
שנצליח!!