עיקר כוחנו, תקוותנו וישועתנו – באחדותנו.
ומי יודע זאת? מי אם לא המן עמלק שונא ישראל המובהק, שכל כולו מקווה לרגע שניפרד ונתפזר ונחלש ונישן ונתרחק מהתורה שמאחדת את כולנו כאחד בתוכה. (י'ש'ר'א'ל ר"ת – יש שישים ריבוא אותיות לתורה).
ואם אנחנו יודעים את זה אז למה אנחנו מחכים?
מ"איש לרעהו" נצטווינו לחלק משלוחי מנות כדי להגביר אהבה ושלום.
ול"רעהו" דווקא – מלשון 'זה שעשה לך רע'…
פורים קורא לנו לדלג על הפלגים והפילוגים ולראות רק את האחדות שלנו תחת כנפי יעקב אבינו (האבא של כולנו) שהוא השכל הכולל שכולל את כולנו תחת כנפי החכמה (היא התורה) ובכך מעורר רחמי שמיים עלינו.
וזה גם בחינת שנה מעוברת. שנה בה המניין לשמש (יעקב אבינו) והמניין לירח (12 שבטי ישראל כנגד 12 חודשי השנה) נפגשים.
ולכן שנה מעוברת (ממש עכשיו) מסוגלת לשלום ואחדות בינינו יותר מכל שנה אחרת.
וזה, אומר רבי נתן, עיקר שמחת פורים – כשאנחנו נכללים כולנו כאחד תחת השכל העליון שהוא התורה שאותה חיים ואותה מקיימים מרדכי הצדיק, יעקב אבינו וכל הצדיקים…
ואז…. מתהפכות כל הצרות – לישועות….!!!
שנזכה!