יציאת מצריים מתחילה בחזרתו של משה רבינו למצריים – והפעם בשליחות.
לך אל פרעה, אומר לו בורא עולם, ואמור לגמד השחצן – "שלח את עמי ויעבדוני"
לצידו של משה מצמיד בורא עולם את אחיו הקדוש – אהרון הכהן.
אופן ביצוע המשימה ברור – "הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלוקים"..
אהרון הכהן ידבר מול פרעה ומשה רבינו יהיה השליח לעורר את העם בהשראה אלוקית..
התורה מציינת את אחדותם בלב ונפש של שני האחים הקדושים במילותיה – "הוא משה ואהרון" .. "הוא אהרון ומשה".
רמז נורא רומזת לנו התורה בחיבור שמות קדושים אלו.
בהזכרת התורה את משימת הדיבור מול פרעה מקדימה התורה את משה לאהרון. ובהזכרתה את משימת הוצאת העם ממצרים מקדימה את אהרון למשה..
"הוא אהרןומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים.."
"הם המדברים אל פרעה מלך מצרים… הוא משה ואהרן"
והרי אמור היה להיות ההיפך לכאורה. על התורה היה להקדים את משה לאהרון במשימת ההוצאה ממצרים ואת אהרון למשה במשימת הדיבור לפרעה. שכל אחד יעמוד בראש משימתו הוא.
אלא שרמז מרמזת לנו התורה – דווקא במשימה הכי משמעותית בחיינו שהכי תממש את תפקידנו בעולם – עלינו להקטין עצמנו… לשים עצמנו מאחרי חברינו..
מדוע?
בהמשך הפרשה רש"י מבאר את הסוד העומד מאחרי הרמז האיום והנורא..
התורה מספרת כי החרטומים יודעים בכוח טומאתם לחקות את קדושת מעשיהם של משה ואהרן. במכת הדם עשו גם הם דם. במכת צפרדע עשו גם הם צפרדע. אבל במכת כינים אומרת התורה "ולא יכלו!"
ומסביר רש"י הקדוש – "לא יכלו?" – "לפי שאין כוח הש"ד שולט על בריה פחותה מכשעורה"..
הקטינו עצמכם, מרמזת התורה, כדי ששום כוח של טומאה לא יוכל להפר משימתכם בחיים.. הצפינו כוחכם מעיני כל על מנת ששמורים ומבורכים תהיו להצליח במשימת חייכם…
לו תשימו עצמכם וערככם מאחרי כל אחד מישראל– תוכלו לצאת ממייצרי חייכם מבלי שהיצר הרע יוכל לבלבל אתכם…
שנזכה לאהבת אחים המחזקים ומעודדים זה את זה דווקא במקום שכל אחד מאיתנו מרגיש את יכולותיו הכי משמעותיים ...
ונצא שמורים ומבורכים מכל המייצרים..
