עיקר כוחנו, תקוותנו וישועתנו – באחדותנו.
ומי יודע זאת? מי אם לא המן עמלק שונא ישראל מובהק, שכל כולו תקווה שניפרד ונתפזר ונחלש ונישן ונתרחק מהתורה שמאחדת את כולנו כאחד בתוכה. (י'ש'ר'א'ל ר"ת – יש שישים ריבוא אותיות לתורה).
ואם אנחנו יודעים את זה אז למה אנחנו מחכים?
"איש לרעהו" נצטווינו לחלק משלוחי מנות, של אהבה ושלום.
"רעהו" מלשון 'זה שעשה לך רע'…
וזאת כדי שנדלג על הפלגים והפילוגים ונראה רק את האחדות של כולנו תחת כנפי יעקב אבינו (האבא של כולנו) שהוא השכל הכולל שכולל את כולנו תחת כנפי החכמה ומעורר בכך רחמי שמיים עלינו.
וזה בחינת שנה מעוברת. שנה בה המניין לשמש (יעקב אבינו) והמניין לירח (12 שבטי ישראל כנגד 12 חודשי השנה) מתאחדים.
ולכן שנה מעוברת מסוגלת לשלום ואחדות בינינו יותר מכל שנה אחרת.
וזה, אומר רבי נתן, עיקר שמחת פורים. כשנכללים כאחד בשכל העליון שיש בתורה שהוא בחינת מרדכי הצדיק ויעקב אבינו.
שנזכה!
