מתוסכלת שלא מצליחה להביע את העושר שבך?

סיגל אהביאל

אם את מתוסכלת כי יש בך עושר פנימי אבל את לא מצליחה להשפיע אותו, אז הכירי את שולמית.

בתוכה יש אורות צבעוניים מרצדים שיכולים להאיר בצבע ובשמחה את כל מי שהיא פוגשת. אבל בפועל היא לא באמת מבטאת את עצמה, וחזותה כאישה יפה שנעה כמו מומיה עצורה ומאופקת.

"אני פוחדת מהביקורת של אבא" היא מספרת, "הוא מאוד עוצמתי ונותן להבין שמי שלא עושה כדעתו הוא פשוט אפס" היא נוגעת פנימה, "וזאת למרות שהוא עצמו מדוכא ומבלה את רוב היום במיטה מול המסך.."

שתיקה, מבט מורכן ומיואש, "אני לוקחת אותו קשה. את כל מי שאני פוגשת, כולל את התלמידות שלי, אני הופכת למאשר המדיני שיגיד לי אם אני בסדר או לא. אין לי חיים משלי. מחוקה. מונעת מהפחד שישללו אותי כמו שאבא שולל אותי".

"אוקיי", הנהנתי באמפתיה, "אז אבא בטוח שהוא יודע הכל וכולם טועים אם הם לא עושים את מה שהוא חושב לנכון. אבל השאלה המרכזית היא – מה בך (!!) מאמין לו שהוא יודע הכל?"

השאלה אמנם מורכבת, אבל עם היותה תלמידה, התשובה לא אחרה לבוא: "הייתי ילדה שהתנהגה לא בדיוק בצורה מכובדת וגם הדיבור שלי היה חתוך. הוא לא אהב את זה".

"ספרי עלייך יותר כהילדה שמתנהגת כך ובעיקר – איך זה קשור לצבעים שאת מכסה בתוכך ולביקורת של אבא?" ביקשתי.

"אני ילדה שלא מתנהגת לפי הכללים וגם לא אוהבת כללים. ילדה פשוט שמחה. רוצה לעוף לכל עבר ואז אבא מתעצבן עלי. אז הפסקתי להאמין שהאור הצבעוני המשפריץ שאני הוא טוב והשתכנעתי שהוא לא בסדר. ומאז אני מאופקת ותקועה ומעדיפה לא לעשות כלום".

הצבעים הרגשיים שבשולמית טובים ומשמחים אבל היא איבדה אמון בהם בגלל הביקורת של אביה. תוך כדי השיחות בינינו אט אט היא שבה להאמין במהותו הטובה של האור שבה, גם אם בתור ילדה עדיין לא מצא את הדרך להתעדן ולהיות מתון ולא חוצה סדרתי של כל הגבולות.

ואז .. זה קרה.. נבט בה ביטחון פנימי ואיתו הנאה פשוטה מהעשייה שלה בלי שתשפוט את עצמה כל רגע כ'לא מספיק טובה'.

ולא רק זה אלא שבשיחות שהתנהלו בינה לבינה עם אביה, היא גילתה שאביה, גם הוא, כבל את עצמו בעצמו בתוך כלא הסטנדרטים הקיצוניים שלא עמד בהם, וזה מה שעמד מאחרי הדרישה שלו ממנה בתקווה שתהיה ההצלחה שהוא עצמו לא השיג.

אכן.. נעלמה התקיעות כלא היתה ונמוג התסכול.

כאשר הציעו לה משרה מאתגרת ומעניינת יותר היא לא סרבה. האור הצבעוני שבה התגלה ויצא לחופשי. וגם הנפרדות בינה לבין אביה הניבה תחושת נחת הדדית ביניהם.

מוזמנים לשתף אחרים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מהספריה שלנו:
העושר-שבך
סיגל אהביאל
אם את מתוסכלת כי יש בך עושר פנימי אבל את לא מצליחה להשפיע אותו, אז הכירי את…
רכות-בזוגיות
סיגל אהביאל
"אין בינינו רכות" ככה התחילה השיחה עם נירה הכואבת את היחסים עם בעלה. "אבל יש בינינו בלי עין הרע…
אישור-חיצוני
סיגל אהביאל
רציתי לספר על שרה שביקשה לשוחח איתי. כשנכנסה למשרד שלי מיד התיישבה על הספה ואמרה: "תקשיבי, זה בלתי…