מלב בוסר ללב בשר

סיגל אהביאל

אומר הספר שם משמואל – ט"ו בשבט הוא יום שמחה לעם ישראל. לא אומרים בו תחנון ושמחים בו.

 

מה מיוחד ביום הזה? הרי לא נעשה בו שום נס מיוחד לעם ישראל שבשלו ראוי לא לומר תחנון.

 

בט"ו בשבט קורה משהו מיוחד – השרף עולה באילנות והפירות חונטים. משמעות השרף העולה באילן היא שאותו נוזל שזורם באילנות ומחיה אותם שהיה רדום עד עתה מעתה הוא מתעורר ועולה באילנות. מזין ומעורר את האילן לחיים.

 

ומשמעות הפירות חונטים היא- שהפרי עובר את שלב הבוסר ומאותו רגע ואילך הוא מתחיל את תהליך ההבשלה.

 

אם כך ט"ו בשבט הוא זמן של התחלה חדשה ומרעננת. וגם זמן של שינוי ופריחה חדשה. התחלת תהליך ההבשלה.

 

איך כל זה קשור לעם ישראל ועל מה אנו שמחים ולא אומרים תחנון?

 

אומרת התורה בספר דברים "כי האדם הוא עץ השדה" ומסביר הרמב"ן שבעץ פרי יש נפש ואין וכורתים אותו לחינם כי אז הכורת כאילו נוטל נפש ממש.

 

ומסביר השם משמואל – ישנן הקבלות בין עץ השדה הנותן פרי לבין היהודי.

 

לאילן יש שורשים וענפים והוא נותן פירות וכן האדם – יש לו שורשים עליונים. כי שורש נשמתו מגיעה עד גבהי מרומים והוא יונק דרכה אור מאת הבורא וכן יש לו ענפים שהם מעשים טובים ותורה ותפילה וגם פירות טובים שהם המלאכים הנוצרים בעקבות המעשים הטובים שלו.

 

כמו שבפרי יש רוחניות וגשמיות כך גם בפירות שמוציא האדם יש רוחניות וגשמיות. הגשמיות שבפרי הוא הפרי עצמו והרוחניות שבו הוא הריח והטעם שבו שמעידים על הנפש שבפרי. גם במעשים טובים של האדם יש גשמיות והיא המעשה עצמו והרוחניות היא האור הרוחני היוצא מהמעשה.

 

על כן בט"ו בשבט שאז מתחילים האילנות ללבלב בפנימיותם ולהתחדש כך גם האדם מתחיל להתחדש ומתחיל בו תהליך "ההבשלה" של ליבו – להפוך את ליבו מלב בוסר ללב בשר.

 

מתחילה התעוררות בלב האדם. הלב מתעורר מתרדמתו ומבקש להרגיש את מה שסביבו. מבקש לאהוב את הקב"ה ואת עם ישראל באמת. מבקש להתרגש מדברי תורה ולחוש בצער השני ובשמחתו.

 

אומר רבי נתן בהלכות עורלה הלכה ג' – כמו שעל האילן עוברות שלוש שנים בהם הפרי אסור לאכילה בשל איסור עורלה כך גם על לב האדם עוברות שלוש קליפות לפני שהלב מוכשר להיות "פרי בשל" לעבודת השם.

 

שלוש הקליפות הן – ענן גדול , רוח סערה, ואש מתלקחת.

 

ענן גדול – זו קליפת ההסתרה. הכל נראה מעורפל ולא ברור. מעונן. לא יודעים לאן לפנות ומה קורה עם חיינו. מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים

 

רוח סערה – זה סערות הנפש. חוסר מנוחה. אין שקט פנימי. מתרוצצים ממקום למקום לחפש סיפוק.

 

אש מתלקחת – זוהי אש התאוות שרותחת בנו ומרתחת את גופנו לעברות חלילה. תאוות שבוערות ומאיימות לשרוף את הכול השם ירחם.

 

וכמו שהפרי אסור באכילה בזמן שלושת שנות העורלה ורק בשנה הרביעית הוא מותר כך גם אם נתגבר על שלושת הקליפות הללו שחייבות לעבור עלינו לפני שנוכל להבשיל את ליבנו לעבודת השם – ולא נתרשם מהם ונדע ונחזיק חזק בדעתנו שלמרות כל מה שעובר עלינו הקב"ה לא עזב אותנו ונמצא איתנו בכל מצב ובכל זמן- אז נזכה להגיע ל"שנה הרביעית" ונכנס לגדר "פרי כשר להשם".

 

ונותן רבי נתן עצה כיצד להתגבר על הקליפות הללו – כנגד שלושת הקליפות יש לנו את שלושת המוחין הקדושים חכמה בינה ודעת.

 

חכמה – אותיות "כח מה". זה בחינת התכלית. להחזיק חזק בידיעה שיש תכלית ומטרה לכל מה שעובר עלינו בימי חיינו וכן שבאנו לעולם הזה לתכלית אחת והיא קרבת השם. אם נהיה חזקים בחיבור לתכלית כל הסערות והעננים והשרפות שבעולם לא יזיזו אותנו חלילה מהכיוון שלנו.

 

בינה – זה הידיעה שבכל מה שקורה לנו יש תבונה עמוקה. הקב"ה "מדבר" איתנו בכל מה שקורה לנו. עלינו לחיות את חיינו עם עיניים מתבוננות. מה עלי ללמוד ממה שקרה כאן? מה השם רוצה ממני? לבנות את עצמנו נדבך על נדבך. בחיים שלנו יש לימוד עבורנו. עלינו רק להתבונן ולא להירדם והמסר יגיע אלינו ויעזור לנו להשתנות ולהשתפר.

 

דעת – דעת זה בחינת חיבור "וידע אדם את חווה אשתו". הדעת הקדושה זו הידיעה שהקב"ה נמצא איתנו בכל מקום ולא משנה היכן אנחנו. גם אם אנחנו מונחים בשאול תחתיות ומתחתיה גם שם נמצא הקב"ה איתנו. יתכן שהוא מרחיק אותנו ממנו או מייסר אותנו כי עשינו מעשים לא טובים אך כל אלו הם כמו אב אוהב שמחנך את בנו האהוב. "את אשר תאהב תוכיח" כמו שאב רוצה לחנך את בנו ולהוביל אותו לדרך הנכונה ולכן הוא מייסר אותו כך מייסר אותנו אבינו שבשמיים לעיתים אך תמיד מתוך "ליבו" האוהב. אם נדע שהשם אוהב אותנו בכול מצב יהיה לנו כוח לעמוד בכל מה שעובר עלינו עם שלושת הקליפות שחייבות לעבור עלינו לפני כל תהליך "הבשלה".

 

שלושת המוחין הללו הם כמו מחיצה שמגינה עלינו מפני סערת החיים המשמשת לנו כספינה יציבה בים סוער.

 

אומר רבי נתן – החיים הללו שלנו הם מלחמה בלתי פוסקת בין הגוף והנשמה. הגוף מושך למטה לתאוות והנשמה שואפת למעלה לרוחניות. בזמן שזה עולה זה יורד. מהרגע שאכל אדם הראשון מעץ הדעת טוב ורע מיד התחזק כוח הגוף על הנשמה. ומאז התפקיד שלנו הוא לחזק בכל יום את כוח הנשמה על הגוף ולרתום את הגוף לקדושה. שהנשמה תהיה המובילה והגוף יהיה העבד שלה ויעשה את רצונה.

 

בט"ו בשבט קורה תיקון חטא עץ הדעת (שקרה אף הוא בפרי העץ) בכך שהלב מתעורר בכיסופים חדשים להשם ומעורר את כוח הנשמה וכך מתגבר כוח הנשמה על כוח הגוף ואנו אוכלים את פירות עץ השדה ממקום של הכנעת הגוף וזה תיקון החטא.

 

בברכת ט"ו בשבט שמח והתחדשות הלב מתוך שמחה והרחבת הדעת.

 

 

דד

מוזמנים לשתף אחרים:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד מהספריה שלנו:
מאה אחוז של חצי אחוז
סיגל אהביאל
כשאנחנו רוצים שיקרה שינוי לטובה בחיים שלנו אז מה שהכי תוקע אותנו הוא שאנחנו רוצים שהשינוי יהיה…
היצר הרע הוא לטובתינו
סיגל אהביאל
פרשת כי תצא מפתיעה אותנו ברעיון מהפכני כפי שמסביר רבי נחמן. כי לכאורה הפסוק "כי תצא למלחמה…
האמת והשלום אהבו
סיגל אהביאל
שופטים ושוטרים תשים בשערי נפשך מבקשת התורה. ובמילים שלנו- דונו את עצמכם יום יום הכהוגן נהגתם, הרגשתם…