מדוע אני מכינה הרצאה שעתיים למרות שהעברתי אותה 5 פעמים

סיגל אהביאל
מדוע אני מכינה הרצאה שעתיים למרות שהעברתי אותה 5 פעמים?
 

לפני שאני מוסרת שיעור בבית הספר להכשרת תלמידותיי לטפל בשיטת ה"גשטאלט היהודי" – אני משקיעה שעתיים לפחות ולעיתים גם שלוש כדי לעבור עליו. וזאת למרות שמסרתי את השיעור הזה לפחות כבר חמש פעמים ולעיתים גם שש.

 

מודה שלעיתים המהלך הזה נראה לי עצמי מוזר – והרי את השיעור הזה מסרתי ברציפית כמה שנים.
מדוע אני צריכה להשקיע בו עוד שעתיים נוספות? לשנות את המבנה שלו. לדייק את המסרים. להוסיף קטע שיבהיר יותר את הנקודה או לצרף מובאה מדהימה מכתבי רבי נחמן.

 

אפילו הדוגמאות הקליניות של טיפולים מהקליניקה הפרטית שלי – אותן מסרתי בשנה הקודמת – עוברות גם הן דיוק הבנתי נוסף כדי שנוכל להפיק מהן הבנת נפש עמוקה יותר.

 

האמת היא שהתייסרתי מהמהלך הזה.. הטרידה אותי השאלה – לעולם זה לא ייגמר? תמיד אצטרך לעמול? לדייק, לשפץ, לשנות?

לקח לי זמן להסכים עם זה – אבל התשובה היא "כן!!"

כשהפנמתי את ההבנה הזו הכל התהפך.

 

הייסורים שחוויתי בשל התנועה הבלתי פוסקת הזו בצורת הכנה חוזרת ונשנית לקראת כל שיעור (שנתפסה בדעתי כסיבה לחוסר מנוחה) – הפכו לתענוג יצירתי נובע וחי.

 

יש בהבנה הזו הכנעה לסוד גדול – לעולם הרגע הבא לא ידמה לרגע שעבר. לעולם מה שהיינו אתמול לא ידמה למה שאנחנו עכשיו או למה שנהיה מחר..

 

לעולם ככול שגלגלי הזמן ישאו אותנו קדימה – נהיה אחרים. חדשים.

מנוסים יותר, מדוייקים יותר. משופשפים יותר. מבינים יותר את עומקה של "הנקודה".

 

אין לזה סוף!!!

אין במה להילחם ..

רק לתת לזה לקרות לנו.

 

בקריעת ים סוף קפץ נחשון בן עמינדב הישר אל תוך המים עד שבקעה מתוכו צעקה "הגיעו מים עד נפש!!" – ואז נבקע הים… !!

 

נחשון היה נחוש בדעתו שלא לוותר על ההזדמנות לשינוי שהובטחה לו משמים.

 

ה' אמר לנו ככלל ישראל (ולנחשון בתוכנו) שהמייצרים שהיינו רגילים לחיות בהם ושהתרגלנו אליהם כבר "לא מתאימים".

 

הוא סיפר לנו שיש "אני חדש" שמצפה מאיתנו לגלותו – "אני" ששייך קצת יותר ל"ארץ ישראל" וקצת פחות למייצרי "מצריים העתיקה".

 

ה' קרא לנו ללכת אחריו מבלי לפחד.. להסכים להשתנות.. להסכים להכיר "אני אחר".. "חדש" יותר ..

 

נחשון היה זה ש"הלך על זה" ו"קפץ למים".. הוא לא ידע אם המים ייקרעו ויתגלה בפניו אותו "אני" חדש ובלתי מוכר..

 

או ששמא הוא יטבע בתוך ים דמעות על ההרגלים המוכרים שאבדו או על ה"אני" קודם שהכיר בעצמו וכבר הופך להיות חלוד וחורק.. .

 

הוא הסכים להסתכן, לצאת מ"איזור הנוחות" – ולהשתנות…

רבי נחמן קורא לנו להיות "זקן דקדושה"..

 

מה זה זקן דקדושה?

 

מצד אחד – להסכים להיכנע לזמן ולמה ש"עובר עלינו" ומזקין אותנו בעולמו של ה'.
ומצד שני – להתרצות לשינוי שנושא עימו הזמן ה"עובר עלינו". ככול "שיעבור עלינו" יותר – כך נהפוך להיות לגמישים יותר. משתנים יותר. מתחדשים יותר. רעננים יותר. חכמים ומנוסים יותר.

 

ויתקיים בנו הפסוק בתהילים – "עוד ינובון בשיבה!! דשנים ורעננים יהיו!!"

 

אז בואו ניתן לעצמנו להשתנות ולהתחדש גם אם זה ידרוש מאיתנו לרוץ אחרי עצמנו כדי "להחזיק ראש" עם "האני החדש" שצומח בנו בלי סוף …

מוזמנים לשתף אחרים:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד מהספריה שלנו:
religious-orthodox-jew-praying-western-wall-reads-torah-jerusalem-old-city-orthodox-jews
סיגל אהביאל
הימים הנוראים הלוא הם ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, ימים טובים הם לעם קדוש שמחפש…
מאה אחוז של חצי אחוז
סיגל אהביאל
כשאנחנו רוצים שיקרה שינוי לטובה בחיים שלנו אז מה שהכי תוקע אותנו הוא שאנחנו רוצים שהשינוי יהיה…
היצר הרע הוא לטובתינו
סיגל אהביאל
פרשת כי תצא מפתיעה אותנו ברעיון מהפכני כפי שמסביר רבי נחמן. כי לכאורה הפסוק "כי תצא למלחמה…