לשון הרע – החטא ועונשו

החפץ בעילום שם

במשמעותו הרחבה , המונח " לשון הרע " מתייחס לארבעה סוגי דיבור הרסניים . במאגר כוס התרעלה המילולי הזה , מנחיתה כל מנת ארס את הנזק בדרכה שלה . אך כל אחד מארבעת סוגי הדיבור האלו , משתמש באותה כוס תרעלה – המילים שאנו אומרים זה על זה וזה לזה . הכוח ההרסני הזה נובע מהיבטי הטבע האנושי המזינים אותו : יהירות , כעס , קנאה , גישה ביקורתית והסתכלות שלילית על הצד השני . אלו הם שילובים קטלניים הממריצים והמחוללים את לשון הרע והסתעפויותיה .

 

ננסה לבחון בתמציתיות את מהות המונח הנקרא "לשון הרע" : במשמעותו המצומצמת יותר , מתייחס המונח " לשון הרע " לדברי גנות או לדיבור מזיק המושמעים באזני צד שלישי אשר גורמים להשפלתו ולהורדת ערכו בעיני השומע . נזק רב עשוי להיגרם לאותו אדם : מעמדו פוחת , שמו הטוב נפגע , הערכתו העצמית נפגמת ויתכן אף מצבים שפרנסתו עומדת בסכנה עד כדי פגיעה ממשית .

 

הרכילות היא הסוג השני של לשון הרע . מי שהולך רכיל , הריהו כאותו רוכל המוכר סיפור לכל דורש שבו הוא מספר לאדם אחד על משהו שלילי שנאמר עליו על ידי אדם אחר ובכך הוא מחולל עוינות , סכסוך וטינה בין האנשים ובמקרים חמורים יותר , אף לפירוד בן אדם לחברו , בין איש לאשתו – עד כדי הרס משפחות ממש .

 

הסוג השלישי של לשון הרע הוא המוציא שם רע. בעוד הסוג הראשון של לשון הרע מתייחס לדברי אמת , הרי המוציא שם רע על חברו – מספר דברי גנות שאינם אמיתיים . זהו פשע כפול שאין לו מחילה .

 

הסוג הרביעי הוא אונאת דברים ומוגדרת כגרימת כאב באמצעות המילים. בניגוד לאמונה הרווחת שמילים אינן פוגעות , יש לראות בסוג זה של לשון הרע כגרימת כאב שנובע מפצע אמיתי .

 

כל מי שבאופן יסודי נעדר תכונות של רגישות , עלול להכאיב לאחרים מכוח מילותיו ולהותיר מאחוריו נפש פגועה ומוכה ומבחינות מסוימות – זוהי פגיעה חמורה הרבה יותר מאשר נזק גופני או כספי שיכול אדם לגרום לחברו.

 

בנוסף לסוגים אלו של לשון הרע , ישנם עוד אופני דיבור שיש להימנע מהם היות והם משחיתים ומחללים את קדושת הפה : ניבול פה , מילים של כעס , מילים של גסות רוח , יהירות , תרמית , חנופה , התלוצצות על חשבונו של אדם אחר וכיו"ב .

 

 

חומר למחשבה :

 

 

אם נתבונן בתווי פניו של האדם , נראה כי נבראו לו איברים שבאים במשקל זוגי : זוג עיניים , זוג גבות , זוג אוזניים , זוג נחיריים – ורק הפה נברא יחיד , לומר לנו שימעט האדם בדיבור.

 

ולא רק זאת , הלשון שבתוך הפה היא האיבר היחיד בפני האדם וגם בכל הגוף כולו ,שהושמו עליו שני מחסומים: השפתיים והשיניים , ששניהם בבחינת סוגָרים שנועדו לרמז לנו כי הלשון זקוקה לשמירה מיוחדת . האם זה מיקרי ?

 

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן ( משלי , יח , כא )

 

כוח נוסף רב עוצמה יש לדיבור וזוהי היכולת להגדיר מחדש את המציאות . המחשבות של האדם קיימות בתוך התחום הפרטי וברגע שהן לובשות צורה מילולית , שוב אין הן בתחום הפרט והן הופכות להיות נחלת הכלל – הוא התחום הציבורי וברגע שניתנת למחשבה לבוש מילולי , מקבל השיפוט המחשבתי הפרטי תוקף בר- קיימא ציבורי ומכאן ואילך מתחיל מסלול ההרס – מסלול בו נהרסים עולמות שלמים , עולמות של אנשים חפים מפשע .

 

בגין אותו הרס של עולמות , משלם בעל לשון הרע מחיר כבד – הוא נשפט בידי שמים על בסיס העיקרון של מידה כנגד מידה. השטן עומד מוכן תמיד לפעולה , אך הוא זקוק לעד נוסף כדי להעמיד אדם לדין של מעלה . הקב"ה העניק לכל יהודי את הכוח לשמש כעד ובכך ליטול חלק בהעמדתו לדין של יהודי אחר.

 

בכוח לשון הרע , הופך הדובר לשותפו ולעדו של השטן והוא מעניק לשטן את ההוכחות הנדרשות לו למשפט נגד יהודי אחר.

 

יתרה מזאת , הזוהר הקדוש קובע שהמילים בהן משתמש השטן בבואו לקטרג בפני בית דין של מעלה , הן אותן המילים שבהן השתמש הדובר לשון הרע נגד חברו .

 

לפיכך , דיבור לשון הרע לא זו בלבד שהוא גורם להעמדתו לדין של יהודי אחר, אלא שהוא גם נותן לשטן את המילים המפורשות בהן יקטרג על הנידון .

 

הקב"ה נתן בידי השטן כוח נוסף . ברגע שהתקיימו התנאים להעמדתו לדין של יהודי , ניתנה לשטן אפשרות להרחיב את היריעה ולקטרג על כל מעשיהם בעבר של : הנאשם , של הדובר לשון הרע ושל המאזין גם יחד. הרי זה בגלל שבית דין של מעלה פועל על פי העיקרון של מידה כנגד מידה שהוא כלי מושלם לעשיית צדק .

 

על פי שיטת צדק זו , נענש דובר לשון הרע בכך שהוא מקבל בדיוק את מה שהוא עולל ליהודי אחר. הוא גרם ליהודי אחר לעמוד לדין , על כן ייקרא אף הוא לדין , הוא דן את רעהו לחובה , על כן יישפט גם הוא בכל חומר הדין .

 

הנאשם השלישי, בשל מעשה בודד של לשון הרע – הוא השומע . מכיוון שהוא שמע לשון הרע , דהיינו האשמות כנגד חברו , ישמע הקב"ה את האשמות נגדו – מידה כנגד מידה .

 

הכלל של מידה כנגד מידה אינו מצטמצם רק בכך שהאדם נדון כפי שהוא דן אחרים , אלא הוא הופך להיות כלי שבאמצעותו האדם עצמו דן את עצמו. המשפט שהוא חורץ על אחרים הופך להיות משפטו – שלו . כל אימת שיהודי מדבר לשון הרע על זולתו העושה או אומר משהו בלתי ראוי , נרשם בשמים השיפוט שהוא חורץ על זולתו.

העבירות שהוא עד להן משקפות את העבירות שלו עצמו וההבדל היחיד הוא רק בפרטי המעשים . הדין שהוא חורץ על העבירות של זולתו , הוא הדין שייחרץ עליו. ובכך קובע כל יהודי לעצמו , האם יצא זכאי או חייב בבית דין של מעלה .

 

אולם כלל זה של מידה כנגד מידה , מרחיק לכת עוד יותר . לא זו בלבד שהאדם עצמו קובע את אשמתו – הוא , אלא שהוא גם קובע כיצד ייגזר עונשו . כל מה שיקרה לו , כבר נחתם בחותמו האישי – למרות שמבחינתו היה זה כלפי זולתו . זוהי השלמתה של המידה כנגד מידה : כל יהודי הוא העד והשופט בדין של עצמו והוא הנושא בכל האחריות ואין הוא יכול להאשים איש זולתו .

 

על עונשו של אדם שכזה , כותב החפץ חיים בספרו : " שמירת הלשון " : …שהמספר לשון הרע , מזונותיו מתמעטים , ופשוט הוא , שמי שמרגיל עצמו בזה החטא בתמידות , עונשו , שנענש עבור זה בעניות ודלות ושארי צרות – הוא גם כן בתמידות , תמורת צרעת מוחלטת שהיה ראוי לבוא עליו עבור זה " .

 

כאמור , בית דין של מעלה ידון לכף חובה את מי שדן לחובה את זולתו ומי שהרגיל עצמו בחמלה וברחמים כלפי זולתו , יזכה אף הוא ליחס דומה – שמכוח המידה כנגד מידה , זוכה זה אשר דן את זולתו לכף זכות כי גם בשמים ינהגו כלפיו באותה מידה וידונו אותו לכף זכות.

בזכות הסתכלותו הטובה על זולתו , הוא זוכה להעמיד לעצמו סניגורים טובים בבית דין של מעלה ויותר מכך , הוא זוכה לעינו הטובה של הקב"ה כלפיו , כי האדם – כל אדם , נברא בצלם אלוקים ודיבור לשון הרע כנגד בְּרִיָה של הקב"ה , הוא הניגוד הגמור למעלתו הרוממה של האדם שיש בו צֶלם ומי שנמנע מעוון זה , אכן זוכה לעינו הטובה של הבורא .

 

 

מוזמנים לשתף אחרים:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מהספריה שלנו:
איך להבין את עצמי כשהכל כל כך מעורפל בתוכי
מכירה את זה? את מנסה להבין את עצמך. מנסה להגיד מילים שעושות סדר ומסבירות לך אותך. אבל…
כל ההתחלות מתחילות מהאמת/ סיגל אהביאל
סיגל אהביאל
בראשי ת בר א אלוקי ם סופי תיבות = אמת . מכאן שברא אלוקים את הבריאה בכוח…
הכל אחד והכל אהבה
סיגל אהביאל
הבעל שם טוב הקדוש מורה לנו להפוך את התפילה לאחד. שהתיבה הראשונה של התפילה עדיין תהיה בלב…