ההלל שאנחנו אומרים בחנוכה אומר רבי נתן הוא תוצאה של התבוננות והפרדה בין אמת לשקר על ידי אור האמת שמאיר בנרות החנוכה. לאחר שעשינו עם עצמנו משפט והפרדנו את עצמנו מיון, מהשקר, מהטומאה, מהעיוות, חשנו כזה שחרור עמוק ושמחה פורצת שלא נותר לנו אלא להודות ולהלל. בחנוכה אנחנו אומרים הלל שלם כל שמונת הימים. הלל שמעיד שנעשה בתוכנו בירור עמוק ולכן פרצה מתוכנו הודאה עמוקה.
הודאה זו מקבילה לארבעה שחייבים להודות – הולכי המדבריות, יורדי הימים, החולה והאסורים שנלכדו בתוך הצרה והמצוקה ויצאו ממנה בשלמות. לא רק ניצלו ב"כאילו" אלא בשלמות דהיינו בחיבור שלם לטובו של הבורא. שלמות זו של יציאה ממצוקה באופן שמחבר לטובו של הבורא מעוררת הודאה עצומה מתוכנו.
כל זה קורה בחנוכה. בימים אלו מאיר אור של אמת שמעודד אותנו לברר את החושך מתוכנו בשלמות ובאופן שמחבר אותנו בחיבור עמוק לבורא עולם. ולכן במקביל מתעוררת בנו שמחה עצומה עד כדי שההלל פורץ מפינו.
וזהו הקשר הישיר בין ההלל לבין אור האמת שמאיר דרך נרות החנוכה.
ואיך זה קשור אלינו?
שמונת ימים אלו ניתנו לנו כהזדמנות גדולה. על ידי שנרחיק את השקר והעיוות מתוכם עם אור האמת שמאיר בנרות החנוכה ישתנו חיינו. אמת קטנה אחת. הודאה אמיתית אחת בשקר שפשה בחיינו. אומץ להאיר את החושך שנפלנו אליו עם הודאה שאכן נפלנו. כל אלו עם הזיכרון שבאמת אנחנו לא קשורים לשקר אלא רק לאור הטוב שמאיר בעומק החושך. כל אלו ישנו את חיינו בפועל ממש.
השמחה לא תאחר לנבוע מתוכנו. שמחת הבירור כל כך עמוקה עד כדי שההלל לא ימוש מפינו לכל חיינו.
