איך ייתכן שמצד אחד בחג סוכות אנחנו מצווים לשמוח ואפילו לקרוא הלל שלם בכל יום משבעת ימיו ומצד אחר אנחנו עדיין צועקים "הושע נא…!!!"
והרי אם נושענו ואנחנו כבר שמחים ומהללים מה לנו להמשיך לבקש ישועה?
מהסיבה שברוחניות לעולם אין סוף לעומק הישועה. לכן גם כאשר נושענו כדאי להמשיך לצעוק "הושע נא" ולבקש עוד ישועה משום שישועת ה' היא גבוה מעל גבוה. הקשר איתו הוא גבוה מעל גבוה. תמיד ממתינה המדרגה הבאה שאנחנו מקווים לה ומצפים לה ומבקשים עבורה.
וכך כותב רבי נתן – ראוי לאדם לצעוק הרבה לשמיים לזכות למצוא את צדיק האמת. ולאחר שמצא אותו על האדם להמשיך לבקש למצוא אותו. והרי כבר מצא אותו? אלא שגם לאחר שמצא אותו הוא יכול למצוא אותו בעומק נוסף…..
שנזכה….
מועדים לשמחה.
והיינו אך שמחים בכל מצב ובכל זמן
