בס"ד
בדרך, באוטו, בעוד בני יושב לצידי ואני בדרך להסיע אותו אל הישיבה בה הוא לומד – הבטתי השמיימה… מתוך השמיים הביט בי הירח של ימיו הראשונים של חודש אלול וחייך אלי…
"אתה יודע למה הירח נראה כך בתחילת החודש?" הפניתי את השאלה לבני שרובו ככולו כבר היה נתון בתוך כתלי הישיבה אליה היו מיועדות פנינו ללימוד ה"סדר האחרון" של היום.
"לא יודע. למה?" ענה באדישות.
"אז אומר לך – כי הקדוש ברוך הוא מחייך אלינו בלילה מן השמים כדי שלא נפחד" לא הצלחתי ואף לא ניסיתי להסתיר את שעשועיי מהמחשבה על חיוכו של ה' אלינו מתוך הלילה החשוך.
גם בני חייך חיוך גדול וכיאה לתלמיד חכם שאל בספקנות משועשעת "איפה זה כתוב?"
"מה זה משנה איפה זה כתוב?" צחקתי. "זו אמת!!"
המשכנו לנסוע מחויכים…. בעוד בורא כל העולמות ממשיך לחייך אלינו מבעד לעננים השחורים….
"ובאמצע החודש…" המשכתי "הקב"ה כבר ממש מתפוצץ מצחוק…" וכי לא כתוב בתהלים "יושב בשמים ישחק"?
שנינו נהנינו מצחוק משחרר… אבל… למרות הצחוק … ידעתי עמוק בלב… שזו אמת צרופה….!!!
