בשורות טובות לכל ישראל

סיגל אהביאל

חודש שבט הוא חודש של התחדשות.

ראשי התיבות שלו ש– שיהיו ב– בשורות ט– טובות

מעיד על בשורת ההתחדשות שהוא נושא בקרבו.

שמו שבט גם מעיד על שבטי ישראל המאפיינים את המיוחדות שלנו

כעם שכולו נמנה מבנים של קדושים ומרוממים מעם.

בשורת ההתחדשות של חודש שבט מתבטאת בשיא אונה על ידי היום המיוחד

הנמצא בדיוק באמצעו – טו בשבט.

בשיא אונו של החורף שמייבש את השדות והופך את צבעם לדהוי וחום,

מתחילה בהסתר התחדשות מפתיעה – השרף עולה באילנות להכינם להוציא פרי חדש.

איך הבשורות הטובות, שבטי ישראל ופרי האילנות קשורים זה בזה?

רבי נחמן אומר שבתוך הפירות שבאילנות שרויים נפשות יקרות

כמו שאומרת התורה "כי האדם עץ השדה".

על כן אנחנו מברכים ומודים עליהם, ביום טו בשבט, מסיימים בברכה אחרונה "בורא נפשות רבות וחסרונן".

על ידי שאנחנו מברכים עליהם אנחנו מביאים את אותן נפשות לתיקון,

כי הברכה מעלה ומחברת אותן חזרה לה' יתברך.

אמנם אומר רבי נתן שבכל דבר ובכל מאכל נמצאים נפשות חשובות –

אבל הפירות חשובים יותר מכל המאכלים שאנחנו מברכים עליהם "בורא נפשות".

מדוע?

כי הפירות נקראים דעת. ועיקר הערך של האדם הוא לפי גודל הדעת שלו.

זאת אומרת שמה שעושה אותנו יותר "אדם" זו הידיעה שלנו בקיומו של אבא שבשמיים

והחיבור העמוק שלנו אליו. וגם המוכנות שלנו לעשות את מה שהוא מצווה עלינו

בלי להרהר אחריו או "לעגל פינות" לפי הרצון שלנו ולהתעלם מהרצון שלו מאיתנו.

מהסיבה הזו אנחנו מקדימים ברכה על פירות מסוימים,

למשל על פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שהם חשובים יותר מפירות אחרים.

מדוע?

אומר רבי נתן, כי נמצאים בפירות ארץ ישראל נפשות חשובות יותר מאשר בפירות אחרים –

נפשות עם דעת גדולה יותר.

לכן כל הסיבה שהעץ מוציא פירות הינה רק בשביל שנוכל לברך עליהם

ולחבר חזרה את כל החלקי נפשות שבאו לתיקון בתוך הפרי הזה חזרה אל אבא שבשמיים.

אך אם זו הסיבה, שואל רבי נתן, מדוע העץ מוציא שוב ושוב עוד ועוד פירות?

לא מספיק פעם אחת וזהו?

אי אפשר שכל הנפשות שנמצאות בפירות יתוקנו בפעם אחת ויסתיים התהליך?

מדוע כל שנה העץ מוציא פרי חדש?

והוא עונה –

שכל העולם הזה נברא בשביל התהליך שאנחנו צריכים לעבור בו.

תהליך של הבשלה ממש כמו פרי העץ.

כאמור – האדם הוא עץ השדה.

כשם שהפרי מבשיל בהדרגה ולאחר שמברכים עליו הוא שוב מתחיל לצמוח מחדש

ומבשיל שוב לאיטו וחוזר חלילה, כך גם אנחנו.

 לוקח לנו זמן "להבשיל" לקלוט, להפנים, להבין עד שנוכל ליישם בפועל את מה שהבנו ולמדנו והפנמנו.  ואז מבשילה בנו המדרגה הבאה ואנחנו שוב מעלים בתוכנו פרי חדש,

כמו שאומר רבי נחמן – דעת חדשה.

ואיתה שוב אנחנו עוברים תהליך איטי עד שהיא מבשילה בתוכנו

והופכת להיות פרי שלם ובשל שגם הוא מגדל אותנו עוד קצת יותר.

וחוזר חלילה עד כי יבוא שילה.

אי אפשר להגיע לתוצאות או לתקן את מה שבאנו לתקן ב"בום" וגמרנו.

זיכוך המידות שלנו וניקוי הרגשות מעומק הלב שלנו שיהפכו לטהורים וטובים (לעצמנו ולאחרים)

זה תהליך איטי ועמוק שמשנה אותנו ומעלה אותנו במדרגות הרוחניות.

רק על ידי התהליך האיטי הזה שדורש את הזמן שלו ואת הסבלנות שלנו,

נוכל להכיר באמת בקיום של בורא עולם בתוכנו וסביבנו – שמשמעו להרבות דעת.

באופן הדרגתי ואיטי נוכל לאפשר לו להנהיג ולעצב את החיים שלנו

כדי שנוכל לקבל את כל המתנות שהוא רוצה לתת לנו.

כל פעם יצמח בנו משהו אחר.

פעם נעסוק באיך להיות נשים טובות יותר לבעלים שלנו וזו תהיה העבודה שהכי תעסיק אותנו.

על זה בלבד נדבר ובזה בלבד נעסוק.

ופעם הנושא העיקרי שיוביל אותנו יהיה עבודה על מידה שמצאנו בתוכנו

ושאנחנו מאוד רוצות לשנות אותה ולשפר אותנו.

פעם נעסוק בצרכים של העולם שבחוץ שדורש מאיתנו לתת לו תשומת לב.

ופעם נעסוק בנקודות שהן רק בינינו לבין עצמנו בלי שאף אחד אחר בעולם לא ידע מהן.

כל פעם יעלה בנו "פרי" אחר. עניין אחר.

שיפור עצמי אחר.

ממש כשם שהעץ מניב פירות שוב ושוב ושוב מחדש כך גם אנחנו מניבים פירות שוב ושוב מחדש.

כל פעם חלק נפש אחר בתוכנו מבקש מאיתנו הבשלה ומימוש עצמי.

כל מה שנותר לנו לעשות הוא –

לאפשר לתהליכיות הזו לקראת בתוכנו.

לא לאלץ אותה או לבלום אותה או לקבע אותה.

פשוט להקשיב לה ולאפשר לה להגיע לסיומה ואז לאפשר לתהליך חדש לנבוט מתוכנו.

ייתכן שבמצבים  שבהם חשבנו שאנחנו יודעות איך להגיב ומה לעשות והיינו בטוחות בעצמנו,

פתאום נגלה שדווקא כאן מתבקש מאיתנו משהו אחר.

"פרי" אחר. דעת אחרת. הנהגה אחרת. חשיבה אחרת. גמישות או עמידות אחרת.

שמשהו חדש יבקע מתוכנו.

למה?

כי מה שהיה כבר לא עובד.

לא זה מה שמתבשל בתוכנו עכשיו ומבקש גילוי ומימוש.

והבשורה הטובה היא –

שכך הספק העצמי ילך ויתמוסס כי במקומו תתגלה בתוכנו מוכנות לקשב עמוק יותר אל עצמנו

ואל מה שצומח בנו.

וזה הקשר בין שבטי ישראל שכל אחד היה מיוחד וצעד על המסלול המיוחד לו

לבין פרי העץ והבשורות הטובות.

מוזמנים לשתף אחרים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מהספריה שלנו:
רקע-פתיחה
בס"ד כשיצאנו ממצרים מבית עבדים, עמדנו על שפת הים בעוד הקטרוג חג מעל ראשנו – "אלו עובדי…
ice-creams-with-shells-beach
סיגל אהביאל
הקיץ בפתח ועימו 'רעש' רגשי ומחשבתי, שמחות ומפגשים מתוקים שאיתם מגיע גם, כן גם, פיזור יישוב הדעת…
carnival-mask-front-blurred-lights
סיגל אהביאל
לתחפושות בפורים מסר מאוד ברור – העולם הזה הוא תחפושת אחת גדולה! כי כשאנחנו מפנימים שכל העולם…