זוהי הזדמנות עבורנו להתחבר ל"גל" הרוחני שלו ולהתרומם על גבו לגבהים שביום יום הרגיל לא נגיע אליהם בקלות.
מה ה"גל" שמאיר עלינו היום ביום ההילולא של רבי נתן?
דמותו המופלאה של רבי נתן מלאה במעלות שסגולתן לניקיון הנפש ולנאמנות לדרך השם, עצומות. נכיר אותן ונרכב על גבן ונתפלל שנזכה שקצת מאורו ידבק גם בנו.
נמנה כאן חלק ממעלותיו העצומות של הצדיק המיוחד שהיה בבחינת "נער לא ימיש מתוך האוהל".
זריזות – רבי נתן היה זריז בכל מה שעשה. לא שעה לבלבולי השכל המעכבים ורץ קדימה באמונה שלמה בדרך הקדושה, מפני שאת הדרך עליה רץ התווה לו רבו הגדול רבי נחמן ועליו רבי נתן לא הרהר אפילו לא לשניה.
נלמד ממנו לצעוד בזריזות ומתוך אמונה שלמה בדרך שהתוו לנו חכמים וקדושים וכך לא נשעה ולא נעצור להקשיב לדברי הבלים מעשנים סרוחים שיצופו ויציפו אותנו בלב ובמוח.
חיפוש מתמיד – רבי נתן נולד עם כפית של קדושה טחובה בפיו. אך ליבו אמר לו שיש משהו יותר אמיתי יותר מאיר ויותר זך שמחכה מעבר לפינה.
לגדולי עולם הוא הגיע אך אותה אש פנימית שבערה בו לא נרגעה. היה משהו שהרגיש שמחכה לו והוא לא ויתר עליו. כשהגיע לרבינו בערו ליבות שניהם ביחד ועלו ממדרגה למדרגה עוד ועוד במרכבת אש שמתעלה ללא הרף.
נלמד ממנו לא לכבות את הקול הפנימי שקורא לנו להתעלות. לצמוח. לגדול. לגלות מדרגות חדשות של טהרה ובערה. וגם אם לא נמצא שנים על שנים נדע "שבוודאי ישנו שם" איזה חלק בוער שבתוכנו ושהוא מחכה לנו ושלא יכבה לעולם.
ענוותנות – כשרבי נתן הגיע לרבינו כבר היה תלמיד חכם ששימש בקודש אצל גדולים ויראים. אך כשזיהה שאצל רבינו טמונה האבן הטובה והיקרה שאותה חיפש, מיד פרק את כל מסעו הרוחני מעליו והתחיל מחדש כמו תלמיד בחיידר בכיתה א. הפך את עצמו לדף חלק ובכך זכה להבין להפנים ולספוג את החידוש הנורא בתורת רבו בלי לפספס אף טיפה של אור וקדושה.
כך נלמד ממנו גם אנחנו להכיר בערכנו האמיתי ובמיוחדותנו אך במקביל לא נגזים במעלתנו ובערכנו.
נדע בפני מי עלינו להנמיך ראש ולקבל בהכנעה דעת חדשה ומבוררת יותר משלנו. ובפני מי הגיע הזמן להחצין את הנקודה המיוחדת שלנו.
בריחה מהרבנות – כשרבינו נפטר לעולמו היו התלמידים מוכנים ומזומנים להכתיר את רבי נתן לאדמו"ר ממשיך הדרך. הפצירו בו התלמידים לקחת את שרביט הרבנות ולהנהיג את העדה. על אף דעתו הרחבה וידיעותיו המעמיקות וכוח ההנהגה והכריזמה העצומים שלו רבי נתן ידע גם ידע שאין בכוחו להיכנס לנעלי רבינו ולהנהיג באותה מעלה שהנהיג רבינו את העדה. הוא סרב לקחת את שבט הרבנות ונשאר התלמיד הנצחי שממשיך את דרך רבו. בזכותו נשאר אור רבינו זמין לרבים מבקשי השם בלי שהוסתר על ידי רב'ה אחר.
נלמד ממנו לא להסתנוור מתפקידים חשובים שלא באמת ראויים לנו ולא לנכס לעצמנו מעלות והנהגה על אחרים שלא באמת במדרגה שלנו. נכיר בערכנו ונדע מתי לוותר על המקום המרכזי לטובת טובתו של מי שזקוק לערך אמיתי. ומתי נבחרנו משמיים להנהיג ולהשפיע לאחרים את מה שהשם חנן אותנו.
שנזכה בזכות נשמתו הטהורה להתעלות איתו ביומו הגדול
באהבה
סיגל אהביאל
