מוכנים רוחנית לפסח?
אני רוצה לשתף אתכם ברעיון שישמח לכם את הפסח ויפיח בו משמעות אישית ועמוקה עבורכם .
שמעתי בשם הרב הינוקא הרב שלמה יהודה בארי שליט"א
שגאולת ישראל תגיע על ידי הצדקה שקשורה בארבעת היסודות ובמצוות אכילת מצה בפסח.
אתם בטח שואלים את עצמכם איך כל אלו קשורים זה בזה ?
מה שהאיר בדעתי הוא שנתינת צדקה מעידה על איזון ובירור הטוב שביסודות האדם .
אנחנו כידוע בנויים מארבעה יסודות – אש 🔥 רוח 🗯 מים 🌊עפר. ⛰️
כאשר היסודות שבנו מאוזנים אנחנו נהיים אנשים משוחררים מעיסוק עצמי שמסמא אותנו מלראות אחרים
ואז אנחנו מסוגלים לזהות את צרכיהם ואת כאבם של אחרים ולמלא את חסרונם בחפץ לב ובהכנעה. למה?
כי כשהיסודות שלנו מאוזנים אנחנו מכירים שלתת ולעזור זהו רצון הבורא ושמחים לעשות אותו .
כך שהצדקה שאנחנו נותנים לאחרים בכול דרך ואופן, מחיוך ועד נשיאה בעול בפועל ממש, מעידה שזיככנו את יסודותינו.
ולא רק זאת אלא שעצם נתינת הצדקה פועלת לזיכוך היסודות שבנו.
על אותו משקל עם ישראל נגאל ביציאת מצרים בכוח המצה שבחינתה ענווה שהיא היפך ההתנפחות וראיית ה'עצמי'
כמרכז העניינים תוך התעלמות מצרכי אחרים.
אם נשים לב נבחין שהיסודות שחסרים במצה השטוחה לעומת הלחם שתופח הם אש ומים.
המים והאש (החום) שבעיסה הם אלו שמתפיחים ומרוממים אותה על ידי התסיסה, ההתגברות וההתחזקות שלהם.
זהו משל לעובדה שהיסודות אש ומים נושאים בתוכם עזות וכוח רב ויכולים 'לתסוס' בנפש האדם עד שיכולים לדרוס,
לשרוף ולהטביע אחרים בלי אפילו לשים לב .⚡
על האוכל אומרים חז"ל שהוא משפיע על האדם בפנימיותו.
לכן לו היינו אוכלים ביציאת מצרים לחם שתופח ועולה על ידי האש והמים שבו,
היתה מתגברת בנו העזות שביסודות האלו .
אך ביציאת מצריים נדרשה מאיתנו ענווה גדולה כדי שבכוחה נוכל ללכת אחרי משה בלי שנהרהר אחריו עם העזות שבנו.
לכן נתן לנו ה' לאכול מצה שהיא בחינת ענווה, שפלות והכנעה.
ולא רק זאת אלא שאש ומים נוטריקון (נשמעים כמו) – שמיים .
שהמשמעות הנסתרת היא שעל ידי הכנעה לרצון השם וענווה, דווקא היכן ש'בא לנו' לפרוץ עם הדעות שלנו בלי גבול
ו'להשפריץ' את רצוננו החוצה ולכבוש את כל המקום כולו – נזכה יראת שמיים בעומק הלב!
ואז… כאשר הרצונות הפורצים והעוצמתיים שבנו, כנועים תחת רצון הבורא ולא מתגברים יתר על המידה ומנפחים את תחושת העצמי –
אז אנחנו מסוגלים לתת צדקה בלב שלם ולהתמלא באמונה .
כי אמונה גם היא בחינת צדקה כמו שכותבת התורה על אברהם (בראשית טו פסוק ו) "והאמין בה' ויחשבה לו לצדקה".
וכן המצה שהיא מיתון היסודות המתגברים ללא גבול נקראת גם 'לחם אמונה' .
ולסיכום אציין שההגדה מזכירה ארבעה בנים, ארבע קושיות וארבע כוסות,
שהם כנגד ארבעת היסודות שבנו שאותם אנחנו מתקנים בליל הסדר, ליל הגאולה.
הבן הרשע הוא בחינת יסוד המים שמאיים להטביע את העולם עם הרצונות והמיוחדות שלו.
הבן החכם הוא בחינת יסוד האש שכאשר חכמתו מתגברת מידי הוא בטוח שדעתו עולה על דעת האחרים והוא בז להם בסתר ליבו.
הבן התם הוא בחינת יסוד האוויר שלא יודע לשמור על גבולותיו ומוכן להיות קורבן חסר צרכים ודעות למען השלום (לפחות מה שהוא קורא לו 'שלום').
והבן שאינו יודע לשאול הוא בחינת יסוד האדמה שעליה נאמר "שכון ארץ ורעה אמונה"
ולכן כול עניינו להכיר בחשיבות גילוי האמונה דווקא בעולם החומר ולא להשאיר את האמונה מרחפת בשמיים.
יהי רצון שנזכה לתיקון היסודות, לגאולת הנפש ולגאולת ישראל ברחמים גדולים
