אנשים אינסופיים

מי כמונו יודע שאין סוף ואין תכלית לעומק הישועה שיכולה להאיר עלינו.

כבר חווינו שתמיד יש עומק נוסף שמחכה לנו..

עוד אור. עוד גילוי.

גם כשהדרך היתה סתומה אחזנו ב"חרב" שפתחה פתח חדש.

המצאנו את הישועה. אמרנו לעצמנו "פשוט המציאי".. והמצאנו..

ויצאנו לקראת דרך חדשה.

גם עכשיו ערב חג קריעת הים "המציאי" את הישועה שלך.

מה שלא תמציאי זו תהיה האמת הכי אמיתית שלך.

ככול שתמציאי המצאה הזויה (מעומק ליבך) כך הישועה שתתקרב אליך תהיה יותר מדוייקת.

הפליגי בלהמציא ולראות בעיני רוחך את הסופיות שלך נקרעת

ומפנה פתח להתגלות האור האמיתי שאת.

המציאי ואל תחסכי. ככול שתמציאי יותר כך תתקרב גאולת נפשך יותר.

עוד כמה שעות לפני אלפי שנים נעמדנו על שפת ים סוף שמסמל את קטנות (סופיות) האמונה שלנו בכוח ה' להושיע אותנו ואת קטנות האמונה בכוח הפנימי שלנו.

אז (וגם היום) נחלקנו ל4 כיתות (כנגד ה4 שחייבים להודות).

כל כיתה הביעה את אחיזת המדמה בנקודה הכי חזקה (מאירה ומבשרת בשורה) שקיימת בה.

וכשה' הגדול והנורא ריפא את נקודת הכפירה אז קרה הנס הגדול – הנס היה שהאמנו!

האמנו שאין באמת סוף וגבול לגילוי האור האלוקי שבנו.

האמנו שכל אחיזת המדמה (מתוחכמת וארסית ככול שתהיה) אינה אלא רק דמיונות.

והסכמנו לצעוד אל תוך הים.

כשם שנקרעה הסופיות שבתוכנו כך נקרע ים הסופיות החיצוני לנו (כלל אחיזת המדמה).

אותו הים שהושבע בששת ימי בראשית לפנות דרך לעם קדושים כאשר יגיע זמנם להאמין ולהיגאל, יקרע (בזכות החג הקדוש) שוב בתוכנו..

מתקרב זמננו להיגאל. מתי? כאשר נבחר! נבחר לרצות להיגאל.

וכאשר  ה' יחליט לגאול אותנו.

כששני אלו יפגשו בתוכנו (הרצון שלנו ורצון הבורא) – תיקרע הסופיות שלנו.

נראה בעיני רוחנו ובעומק נפשנו מי אנחנו באמת.

נזהה כמה מאירים חשובים ואהובים אנחנו..

עכשיו, כאשר ה' מאיר עלינו את אור הגאולה בבשורת האינסופיות שבנו –

תורנו להאמין ולרצות בכל לב ואפילו להיות מוכנות לגעת ב"נקודת הכפירה" הכי עמוקה שלנו –

ולקפוץ (להמציא) את הישועה.

ואז הדרך תפתח. משהו יאיר.

משהו יתעורר בנו.

ולזאת יקרא גאולה פרטית.

חג שמח לכולנו

אוהבת סיגל