בכל פעם שמתגלה אור השבת ותופס את מקומם של ימות השבוע המייגעים והמלאים בעשיה ..
כאשר נפרשת מפה לבנה על שולחן ליבנו – הומה הלב ושואל: "ריבונו של עולם!!
מה זה שבת?!
גלה לי את האור של שבת שיאיר בליבי.."
האם שבת היא רק אוכל שינה ושירים?
מה הוא הסוד המסתתר מאחרי המילים "נועם שבת"?
את תפילת מוסף של שבת תיקנו חכמנו הקדושים
ובה רמזו לנו סוד כיצד נקבל את אור השבת בתוך פנימיות נפשנו במילים "וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך"…
שבת היא הנקודה הפנימית בה נחה הנפש.
חיבור עמוק ופנימי עם תחושת אחדות השם – שהכל אחד ושמלא כל הארץ כבודו עד שכל נים ונים בנפש נח ממתחיו וממתמלא בנועם מתיקות אור עליון..
"וינוחו בו.. " מי ינוח?
מי יזכה לנועם הזה?
אומרים חז"ל – "מקדשי שמך"
מי מאיתנו לא שמע ולא נחרד ממקדשי השם קדושי ישראל שמסרו נפשם על קידוש השם?
אך בל לנו לחשוב שקדושים אלו הם רק דמויות רחוקות מהיסטורית עמנו המופלא, אלא שאף אנו בכל פעם שאנו מכוונים ליבנו להקריב על מזבח השם את עקשנותנו שדברים יתנהלו רק כמו שאנחנו חושבים ורוצים..
בכל פעם שאנחנו מוכנים להסכים לכל מה שקורה ביום יום הפשוט שלנו בלי לריב עם עצמנו,עם השם ועם אחרים כאשר מה שחשבנו, רצינו, או תכננו לא מתקיים בדיוק לפי ראות עינינו ..
אף אנו על קידוש השם יקרא שמסרנו נפשנו…..
יש לנו לדעת כי הסכמה זו הנה שורש מנוחת הנפש בהיותה יודעת וחווה בתוך תוכיותה את אחדות השם המתגלה בכל מצב ואת טוב הנהגתו שבכל דבר ודבר..
ידיעה שמשרה נועם השם ומתיקות חדוותו והיא היא שורש נקודת השבת שבכל רגע ורגע שרק מקדשי השם זוכים לטעום מטעמה…
